ניתוח העבירות בחוק איסור הלבנת הון

חוק איסור הלבנת הון :

מהי הלבנת הון ?

הלבנת הון הינה עשית פעולה ברכוש, לעיתים באמצעות מערכת פיננסית, במטרה להטמיע רכוש, שמקורו בפעילות עבריינית בתוך רכוש הנושא אופי חוקי, תוך הסוואת מקורו הבלתי חוקי של הרכוש.

מה הרציונאל שעומד בבסיס החוק ?

אחד מהרציונאליים שעמד בבסיס החוק הינו שלא יהיה ניתן להשתמש בהון שהוצא ממחזור לצורך מימון עסקאות עברייניות נוספות.

רציונאל נוסף שעמד לנגד המחוקק הינו למנוע את יצירת הרווח מעבריינים ובכך לבטל תמריצים כספיים לעבור עבירה.

עבירות הלבנת הון

בחוק איסור הלבנת הון ישנן שלוש עבירות מרכזיות ששתים מהן דנות באיסור הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון והעבירה השלישית דנה באיסור עשיית פעולה ברכוש אסור כקבוע בסעיף 4 לחוק.

על מנת להבין את מהות העבירות שצוינו, עלינו להבין מהי בכלל עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000, ומהי עבירת מקור.

מהי עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון ?

החוק מגדיר בתוספת הראשונה לחוק מהן העבירות שייחשבו כעבירות מקור אשר ישמשו עוגן להוכחת עבירה של הלבנת הון וקובע שורה ארוכה של עבירות פליליות ועבירות בעלות אופי מסחרי אשר ישמשו כעבירת מקור לפי סעיף 2 לחוק איסור הלבנת הון :

סחר בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, עבירות הימורים, עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה, שוחד, עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) ( הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות ) לחוק מס ערך מוסף שנעברו בנסיבות מחמירות, עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק הלבנת הון, עבירות לפי סעיפים של חוק ניירות ערך כגון שימוש במידע פנים והרצת מניות, עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים.

• יש לציין כי רשימה זו הינה רשימה חלקית ולא ממצה של כל העבירות המצויים בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון שניתן להגדירם כעבירות מקור.
• חשוב להדגיש כי עבירות שבוצעו בחו"ל ומהוות עבירה לפי אותה דיני המדינה שם בוצעה העבירה יהיה ניתן להאשים את החשוד בהלבנת הון בעבירה לפי דיני מדינת ישראל למרות שהעבירה כביכול לא בוצעה במדינת ישראל וזאת לפי סעיף 2 (ב) לחוק. סעיף זה נועד לעזור לרשויות התביעה להתגבר על קשיים בהוכחת עבירה שבוצעה בחו"ל בבית משפט בישראל וזאת משום שלרוב עבירות פיננסיות מתוחכמות וקשות להוכחה.

מהו איסור הלבנת הון ?
על מנת להבין את מהות סעיף 3 לחוק הלבנת הון עלינו להבין:

1. מהי "פעולה ברכוש"

2. מהו "רכוש"

החוק מגדיר בסעיף 1 מהי פעולה ברכוש וקובע כדלקמן: " הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בן בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה , קבלה , החזקה, המרה , פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך , מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצרת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור".

החוק מגדיר רכוש כדלקמן : " מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור" .

להלן העבירות העיקריות לפי חוק איסור הלבנת הון :

הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון קובע כדלקמן :

העושה פעולה ברכוש, שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירה או רכוש ששימש לביצוע העבירה או רכוש שאיפשר ביצוע העבירה כאשר מטרת הפעולה הינה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, צפוי לעונש מאסר של עשר שנים או קנסות כבדים ובנוסף לאפשרות חילוט רכוש, לפי סעיף 21 לחוק הלבנת הון שדן בחילוט רכוש בהליך פלילי וסעיף 22 לחוק שדן בחילוט רכוש בהליך אזרחי.

הלבנת הון לפי סעיף 3( ב) לחוק איסור הלבנת הון קובע :

העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 לחוק שמטיל חובות על נותני שירותים פיננסיים או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9 לחוק שקובע חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון צפוי לרף ענישה זהה לאותו עונש כמצוין בסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.

יש לציין כי המחוקק פירש את המונח "מסירת מידע הכוזב" כהגדרה הכוללת אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח שתיחשב לצורך העניין כמסירת מידע כוזב. במילים משפטיות, אי דיווח יכול לשמש כמחדל ומכאן שבוצע מעשה !
לסיכום, סעיף 3 לחוק הלבנת הון קובע שתי עבירות שהעונש בגינן זהה:

סעיף 3(א) לחוק הלבנת הון נוגע לעשיית פעולה ברכוש אסור. במקרה זה מדובר באדם שביצע את עבירת המקור והפיק רווח מעבירה פלילית ומטרתו כעת הינה להלבין את הכספים שהושגו. ניתן להמשיל את עבירה זו למעגל ראשון שסביבו סובב מעגל ראשוני של מבצעי העבירות.

בעוד שסעיף 3(ב) לחוק הלבנת הון נועד למנוע ממבצעי עבירות המקור להלבין את כספם ע"י העברתו למעגל רחוק יותר של אנשים שאומנם לא ביצעו את עבירת המקור אולם הם מבצעים עבירה משום שתפקידם יהיה להטמיע את הכסף במערכת פיננסית כגון בנק, עסק לגיטימי שעובד, חברת קש, ולהפוך את הכסף המלוכלך לכסף לגיטימי וכשר ובכך להתחמק מזרועות החוק ע"י הסוואת מקור הכסף, אי דיווח או דיווח בלתי נכון של מקור הכספים.

סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון דן בעשיית פעולה ברכוש אסור וקובע כדלקמן:

מי שמבצע פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור כמפורט בתוספת השנייה דינו מאסר שבע שנים או קנס של 200,000 ש"ח נכון להיום.

להלן רשימה חלקית של התוספת השנייה שמגדירה סוגי רכוש לצורך סעיף זה:

חפצי אמנות, ניירות ערך, נכסי דלא ניידי, כספים לרבות המחאות נוסעים, המחאות בנקאיות ונכסים פיננסים שהם פיקדונות כספיים, חיסכון, השקעות בקופות גמל ובקופות פנסיה.

יש לציין שבסעיף זה ישנה דרישה למודעות שמבצע הפעולה יהיה מודע לכך כי הרכוש הינו אסור.

הסעיף מדגיש לעניין הידיעה של מבצע העבירה כי רשויות התביעה לא יוכלו לטעון לטענה משפטית שנקראת "עצימת עיניים" לעניין המודעות.

במילים אחרות, לא ניתן יהיה לטעון כי מבצע העבירה היה מודע לביצוע העבירה באם הוא חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם או שהוא נמנע מלבררם ועל רשויות התביעה הנטל להוכיח ידיעה ממשית לביצוע העבירה.

יחד עם זאת המחוקק בסעיף 5 לחוק איסור הלבנת הון, קובע כי לעניין הוכחת הידיעה די עם יוכח שעושה הפעולה ידע כי מדובר ברכוש אסור אולם הוא לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש האסור ניתן יהיה להאשימו באיסור הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק או איסור עשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק בהתאם לעובדות המקרה.

מאמר זה נכתב על ידי עמית בר-טוב עו"ד המתמחה בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, עבירות מס ועבירות כלכליות. כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין בתרון, בר-טוב.

תוכן מאמר זה נועד למתן אינפורמציה בלבד, הוא אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו תחליף ליעוץ משפטי שניתן ע"י עו"ד.