עבירות מס | גזר דין | עבודות שירות

גזר דין

העבירות

1. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, ניהלו הנאשמים, זוג נשוי, גן ילדים (להלן : "העסק") בחולון.

הנאשמים הורשעו, על יסוד הודאתם, בכתב אישום מתוקן.

הנאשם 1 (להלן : "הנאשם"), הורשע בעבירות הבאות:

א. אי הוצאת חשבונית מס מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס – תשע עבירות לפי סעיף 117(ב) יחד עם סעיף 117(א)(13) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ").

ב. הסתיר או השמיד מסמכים שיש להם ערך לעניין השומה – שלוש עבירות לפי סעיף 216(6) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן : "פקודת מס הכנסה").

ג. הכנה וקיום פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים – 5 עבירות לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה.

ד. השמטת הכנסה מדו"ח – שלוש עבירות לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה.

ה. עשיית מעשה המכוון להפריע לאדם הממלא תפקידו כדין - לפי סעיף 216א(ב) לפקודת מס הכנסה.

ו. שימוש במרמה, עורמה ותחבולה – שלוש עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

הנאשמת 2, (להלן : "הנאשמת"), הורשעה בעבירות הבאות :

א. אי הוצאת חשבונית מס מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס – תשע עבירות לפי סעיף 117(ב) יחד עם סעיף 117(א)(13) לחוק מע"מ.

ב. שימוש במרמה, עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה לעזור לאחר להתחמק ממס – שלוש עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

העובדות

2. המדובר בהעלמת הכנסות בסך 372,000 ₪. העבירות נעברו בין השנים 1999-2001.

בכל שנת מס בתקופה הרלוונטית, השתמשו הנאשמים במרמה, עורמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס כמפורט להלן :

א. לא הפיקו חשבוניות מס, לפחות ל-9, מתוך 36 לקוחותיהם, למרות שקיבלו מכל לקוחותיהם תמורה.

ב. לא ניהלו פנקסי חשבונות כנדרש בתוספת ח' להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2), תשל"ג-1973.

ג. הכינו וקיימו פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים בעסק, בכך שלא רשמו בהם תקבולים שקיבלו כשכר לימוד מהורי הילדים בעסק.

ד. בכל שנת מס בתקופה הרלוונטית, הנאשמים הסתירו או השמידו את ספרי הנהלת החשבונות של העסק.

ה. בכל שנת מס בתקופה הרלוונטית הגיש הנאשם לפקיד השומה, את דוחו"ת העסק על פי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, ובהן מסר תרשומות כוזבות, בכך שהעלים והשמיט מתוכם הכנסות מעיסוקו, בסך כולל של לפחות 372,000 ₪.

ו. הנאשם עשה את האמור לעיל במזיד ובכוונה להתחמק ממס ותוך שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, כאשר הנאשמת עזרה לו לפעול כאמור לעיל.

ז. בשנת המס 2000, במטרה להשתמט מתשלום מס, ניהל הנאשם פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים בעסק, בכך שכלל ורשם בפנקסי הנהלת החשבונות של העסק, חשבונית מס אותה קיבל כנגד הוצאה פרטית שהוציא, וכן רשם וקיים הוצאה כוזבת שלא יצאה בייצור הכנסתו בעסק בשנת המס 2000, כאמור בסעיף 17 לפקודת מס הכנסה, בסך כולל של לפחות 6,105 ₪.

ח. בנוסף, ביום 22/10/2001 במהלך חיפוש שערכו חוקרי מס הכנסה בבית הנאשמים, העלים הנאשם ראיות, בכוונה להכשיל ולהפריע לחוקרים מלמלא את תפקידם כדין.

הנאשמים הגיעו להסדר תשלומים, ונתנו שיקים, אך טרם נפרע השיק הראשון.

עתירות הצדדים

3. התביעה עתרה להטיל על הנאשם מאסר משמעותי, שלא בדרך עבודות שירות, מאסר מותנה, וקנס מרתיע, וזאת, בשים לב לחומרת העבירות; התמשכותן משך כשלוש שנים; שיטתיות העבירות; דרכי המרמה, שהתבטאו באופני פעולה שונים; סכומי ההשמטה גדולים; העלמת הראיות בכוונה להכשיל את החקירה, והאנטרס הציבורי בענישה מרתיעה בעבירות מסוג זה.

לעניין רף הענישה המבוקש, הגישה התביעה פסק דינו של בית המשפט המחוזי (ת"א) בע"פ 70864/02 בעניין ברק דומן, שם, בגין עבירות דומות, ולמרות עברו הנקי והסרת מחדליו, נגזרו על המערער, 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

על הנאשמת 2, ביקשה התביעה להטיל מאסר בפועל, ולא התנגדה לריצויו בדרך של עבודות שירות, וכן מאסר מותנה וקנס, מהטעם שסייעה לנאשם במעשיו, ותוך מתן משקל להוראת סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, לפיה רואים את המסייע להתחמק ממס, במעמד שווה לנאשם העיקרי.

לעניין גובה הקנס, סברה התביעה שאמנם אין להתעלם ממצבם הכלכלי של הנאשמים, אך יש להטיל תקופות מאסר, שיאזנו התחשבות זו.

4. הסניגור המלומד ביקש להמנע מהטלת מאסר כלשהו על הנאשמים, ולהקל בדינם, ככל הניתן, תוך הבחנה בין עניינם של השניים.

אף לשיטת הסניגור, הנאשם הוא שניהל את העניינים, והנאשמת ידעה, באופן כללי, אודות התנהלותו אך לא היתה מודעת לפרטיה.

הסניגור ביקש ליתן משקל לקולא להודאת הנאשמים ולחסכון זמנו של בית המשפט; להודאתם בחקירה ולשיתוף הפעולה עם החוקרים; לקנסות שהוטלו עליהם במישור האזרחי; לעברם הנקי של הנאשמים ולתפקודם הנורמטיבי; לתרומתם לקהילה, באיסוף תרומות לנזקקים באוכל ובבגדים (ראו: נ/3, נ/4) למצבו הרפואי של הנאשם, שהוחמר בעקבות האירועים (ראו: נ/5), להבעת חרטתם של הנאשמים (ראו: נ/6); להיות הנאשמים מטופלים בילד בן 18, הנזקק לטיפול רפואי; למצבם הכלכלי הקשה, ולכך שיחדיו הם משתכרים כיום כ-6,000 ₪ בחודש; ולכך שכל עונש מאסר יפגע קשות, הן בילד, והן באפשרות מיצוי מהלך הסרת המחדלים.

הסניגור הגיש לבית המשפט אסופת פסקי דין, לפיהם במקרים של העלמות מס, בסכומים גבוהים יותר, נגזרו עונשים קלים מאלה שעתרה התביעה, המסתכמים בעונשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

הסניגור, שהיה ער למדיניות הענישה, במקרים דומים, ביקש לשכנע את בית המשפט כי מדובר בנסיבות מיוחדות בהן גוברות נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, על האינטרס הציבורי.

5. בדברם האחרון הביעו הנאשמים חרטה. הנאשמת ביקשה רחמים מבית המשפט והסבירה כי שיתפה פעולה עם הנאשם, משום רצונה בשלום בית, ולא היתה מעורבת כלל בעניינים הכספיים.

שיקולי ענישה

6. בענייננו מצבור שיקולי חומרא לא מבוטל, אם כי חלקו של הנאשם חמור משמעותית, מחלקה של הנאשמת.

לחומרא יש לשקול, את הנסיבות הבאות:

א. עצם חומרת העבירות – אי הוצאת חשבוניות, מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס, השמדת מסמכים שיש להם ערך לעניין השומה, קיום פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים והשמטת הכנסות מדוחו"ת.

כל אחת משלוש העבירות, בהן הורשעו הנאשמים, לפי סעיף 220(ז) לפקודה, הן מסוג פשע, שבצידן מאסר מירבי של 7 שנים, וקנס בסכום מכביד.

ב. התמשכות העבירות על פני תקופה של כ – 3 שנים.

ג. שיטתיות הפעולות.

ד. התחכום בשיטות המרמה, שהתבטא באופני פעולה שונים.

ה. סכומי ההשמטה הגדולים, בסכום כולל של 372,000 ₪.

חלקו של הנאשם חמור יותר, הן משום היותו הרוח החיה, והן משום שהרהיב עוז, והעלים ראיות, מתוך כוונה להכשיל את החוקרים.

7. העונש הראוי למי שהורשע, בעבירות מס, שביסודן עומדת כוונה להתחמק מתשלום מיסים, הוא מאסר בפועל.

ככלל, בעבירות לפי סעיף 220 לפקודה, יגזור בית המשפט הן מאסר בפועל, והן עונש כספי, אלא אם כן נתקיימו נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן.

האינטרס הציבורי, מחייב ענישה מרתיעה, הן כלפי הנאשם והן כלפי ציבור מעלימי מס פוטנציאלים.

מכלול שיקולים אלה מצדיק ענישה מחמירה וממשית.

8. מנגד, ינתן משקל לקולא, לנסיבות הבאות:

א. עברם הנקי של הנאשמים.

ב. הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום, וחסכון בזמנם של בית המשפט, הצדדים והעדים הרבים.

ג. הודאת הנאשמים בחקירה ושיתוף הפעולה שלהם עם החוקרים.

ד. ינתן משקל מסוים לנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, כפי שפורטו בהרחבה, על ידי בא כוחם.

בעניינה של הנאשמת, ינתן משקל משמעותי לקולא, לחלקה המופחת.

9. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, דומני שמשקלן המצטבר של נסיבות החומרא מכריע את הכף לטובת האינטרס הציבורי, ומצדיק הטלת מאסר ממשי, על הנאשם, מאחרי סורג ובריח.

לנסיבות הקולא יינתן משקל לעניין משך המאסר.

בעניינה של הנאשמת,סבורני כי ניתן להסתפק במאסר בדרך של עבודות שירות.

אף בעניינה יינתן משקל, לנסיבות הקולא, לעניין משך המאסר.

ער אני לפגיעת העונש המוטל על הנאשמים ובני משפחתם, ועל מצבם הכלכלי, אך אין לנאשמים, אלא להלין על עצמם, שהמיטו קלון על עצמם ועל משפחתם.

סוף דבר

10. לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

הנאשם 1

א. 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

ב. 10 חודשי מאסר מותנים, למשך שלוש שנים, מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא, כי הנאשם לא יעבור איזו מהעבירות בהן הורשע, או כל עבירה אחרת בניגוד לפקודת מס הכנסה או לחוק מס ערך מוסף.

ג. קנס בסך 30,000 ₪.

הקנס ישולם ב- 15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך 2,000 ₪ כל אחד, או 20 ימי מאסר כנגד כל תשלום ותשלום. התשלום הראשון יבוצע עד ולא יאוחר מיום 1/5/2004 ויתר התשלומים יבוצעו ב- 1 לכל חודש קלנדרי לאחר מכן.

לא ישולם תשלום במועדו, יועמד הקנס, או יתרתו, לפרעון מלא לאלתר.

הנאשמת 2

א. 3 חודשי מאסר, שירוצו בדרך של עבודות שירות, בכפוף לחוו"ד הממונה.

ב. 8 חודשי מאסר מותנים, למשך שלוש שנים, והתנאי הוא, כי הנאשמת לא תעבור איזו מהעבירות בהן הורשעה, או כל עבירה אחרת בניגוד לפקודת מס הכנסה או לחוק מס ערך מוסף.

ג. קנס בסך 10,000 ₪.

הקנס ישולם ב- 10 תשלומים שווים ורצופים, בסך 1,000 ₪ כל אחד, או 10 ימי מאסר כנגד כל תשלום ותשלום. התשלום הראשון יבוצע עד ולא יאוחר מיום 1/5/2004 ויתר התשלומים יבוצעו ב- 1 לכל חודש קלנדרי לאחר מכן.

לא ישולם תשלום במועדו, יועמד הקנס, או יתרתו, לפרעון מלא לאלתר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

עותק גזר הדין ישלח לממונה על עבודות השירות.

נדחה לקבלת חוות דעת ממונה בעניינה של הנאשמת 2, ליום 6/5/2004 שעה 08:30.

הנאשמת מוזהרת כי באם לא תתייצב לדיון, רשאי בית המשפט לדונה שלא בפניה, ויוצא כנגדה צו הבאה.

ניתן היום ח' בניסן, תשס"ד (30 במרץ 2004) במעמד הצדדים.

____________

ירון לוי, שופט

הסניגור:

אנו מבקשים עיכוב ביצוע גזר הדין בעניינו של הנאשם 1.

התובע:

אין לנו התנגדות לעיכוב ביצוע, בכפוף להפקדת ערבויות וכן הפקדה במזומן, וכן שיוצא עיכוב יציאה מן הארץ.

החלטה

על מנת לאפשר לנאשם 1 למצות זכותו לערעור, ניתן בזאת עיכוב ביצוע עונש המאסר עד ליום 16/5/2004, בכפוף לערבויות שיפורטו להלן:

א. הפקדה במזומן בסך 5,000 ₪.

ב. תחתמנה התחייבות עצמית וערבות צד ג' בסך 10,000 ₪ כל אחת.

ניתנת בזאת ארכה להפקדת המזומן ולערבות צד ג' עד ליום 31/3/2004 שעה 12:00.

ג. מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הנאשם.

הנאשם יפקיד דרכונו במשרדי חקירות מס הכנסה, ברח' המסגר 44, תל אביב, במידה ונמצא ברשותו.

לא יופקדו הערבויות ייעצר הנאשם, ויחל בריצוי עונשו.

לא יעוכב עונש המאסר מעבר לכך, יתייצב הנאשם ביום 17/5/2004 שעה 08:30, לתחילת ריצוי עונש המאסר.

ניתנה היום ח' בניסן, תשס"ד (30 במרץ 2004) במעמד הצדדים.

­­­­ ___________

ירון לוי, שופט

• יש לציין כי על פסק דין זה  הוגש ערעור שבעקבתיו הופחת עונשם של הנאשמים לעבודות שירות.