גזר דין | עבירות מס | בר-טוב

בתי המשפט

גזר דין

הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בו יוחסו לו שלושה אישומים הנוגעים להעלמת הכנסות שנצמחו מעיסוקו בתחום נכיון שיקים והלוואות "בשוק האפור" בשנות המס 1999-2001 משלטונות המס. סכום ההכנסות שהועלמו עומד במצטבר על 1.3 מליון ₪.

האישומים כוללים שלוש עבירות של שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; שלוש עבירות של אי עשיית המוטל על עוסק לעניין רישום, לפי סעיף 117(א)(4) לחוק מע"מ; 18 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ; שתי עבירות של השמטת הכנסה שיש לכללה בדו"ח, לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה; שתי עבירות של מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח, לפי סעיף 220(2) לפקודה.

הצדדים הגישו לבית המשפט הסדר טיעון בכתב, נושא חתימות ב"כ הצדדים והנאשם, ולפיו יעתרו הצדדים לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל של 12 חודשים, מאסר מותנה לתקופה שתיקבע ע"י בית המשפט לגבי העבירות בהן הורשע, קנס בסך 25,000 ₪ אשר ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים, ומאסר ע"פ שק"ד בית המשפט תמורתו.

הסדר הטיעון מקל במידה רבה עם הנאשם, ביחס למדיניות הענישה הנוהגת, וזאת אף ביחס לכתב האישום המתוקן, שצומצם משמעותית מבחינת ההיקף הכספי ביחס לכתב האישום המקורי. כרקע להסדר הטיעון פרשו הצדדים בפני בית המשפט את העובדות הבאות:

א. סמוך לאחר הגשת כתב האישום בתיק זה (להלן: תיק המס), הוגש כנגד הנאשם ואחרים כתב אישום חמור ביותר בבית המשפט המחוזי בת"א, בו מיוחסות לו עבירות של רצח, הריגה, נסיון לרצח, נסיון לחבול בחומר נפיץ, קשירת קשר לפשע ועוד (להלן: תיק הרצח). כתב האישום בתיק הרצח מונה למעלה מ-300 עדי תביעה. במסגרת תיק הרצח נעצר הנאשם עד תום ההליכים ומשפטו מתנהל באינטנסיביות מזה כמה שנים. סניגוריו של הנאשם טענו, כי לנוכח חומרת האישומים והיקפם, קשה עד בלתי אפשרי מבחינתו של הנאשם להתמודד במקביל על ניהול ההגנה בתיק המס, שגם בו חומר הראיות מונה אלפי מסמכים.

ב. בתיק המס התחלפו מספר עורכי דין, אשר טענו כי נוכח היותו של הנאשם עצור בתיק הרצח, התנאים הפיזיים והמגבלות החלות על ביקורי עצורים בכלא, ונוכח מצבו הנפשי, הם מתקשים להכין איתו את הגנתו.

ג. כתב האישום בתיק המס הוגש לפני שלוש שנים, וטרם החלה בו שמיעת ההוכחות, עקב מצבו המיוחד של הנאשם, כפי שפורט לעיל. כתב האישום מכיל רשימה של 85 עדי תביעה, והצפי להתמשכות המשפט אלמלא ההסדר הינו לזמן עצום ורב. לחלוף הזמן יש משקל גם לעניין הענישה.

ד. כתב האישום תוקן לקולא, כך שבמקום העלמות מס בהיקף של מעל 3 מליון ₪, צומצם הסכום ל-1.3 מליון ₪. הנאשם ביקש לכלול בכתב האישום גם את עבירות המע"מ הנובעות מאותה פרשה, כדי "לנקות את השולחן" ולפתוח דף חדש.

בנסיבות מיוחדות אלה, עתרו הצדדים מבתי המשפט לאמץ את ההסדר, המקל עם הנאשם, ולקבוע כי הוא עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי.

הצדדים נחלקו ביניהם לעניין אחד, והוא ניכוי חלקי של ימי מעצר שישב הנאשם בתיק הרצח, מהעונש שיוטל בתיק המס.

ב"כ הנאשם ביקש, לנכות מהעונש המוסכם את התקופה שחלפה מאז הישיבה הקודמת, כי לדברי הנאשם, ביקש באותו מעמד מסניגורו הקודם להעצר גם בתיק המס, ובמקרה כזה היה העונש נמנה ממועד המעצר. אם יזוכה הנאשם בתיק הרצח, הרי שתקופת המעצר הממושכת לא תוחזר לו, ועל כן יש להקל עמו. הסניגור המלומד הפנה לסעיף 43 לחוק העונשין, לפיו רשאי בית המשפט לקבוע מועד לתחילת ריצוי העונש לפי שיקול דעתו, ומועד זה יכול לחול גם רטרואקטיבית.

ב"כ המאשימה טען, כי מאחר והנאשם מעולם לא נעצר במסגרת תיק המס, אין מקום לניכוי של ימי מעצר כלשהם, וממילא ייזקפו ימי מעצר אלה על חשבון העונש שיוטל על הנאשם באם יורשע בתיק הרצח באיזו מהעבירות המיוחסות לו. ב"כ המאשימה אף טען, כי הדחיות שהיו בתיק המס נבעו ממחדלי ההגנה ועל כן אין מקום לתת לנאשם להפיק מהן רווח משני.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בנקודה זו, אינני רואה מקום לנכות מהעונש המוטל בתיק המס את ימי המעצר שישב הנאשם במסגרת מעצרו בתיק הרצח, או חלק מהם, שכן אין מדובר בימי מעצר הקשורים במישרין או בעקיפין לתיק שבפני. ברי, כי גם אילו היה הנאשם מבקש בישיבה הקודמת להעצר גם בגין תיק המס, לא היה בית המשפט נעתר לבקשתו, שכן המעצר אינו "תכנית כבקשתך" לשיקול דעת הנאשם, בוודאי לא מסיבות תועלתניות כבמקרה דנן, אלא כלי מניעתי לתכלית של השגת אינטרס ציבורי מוגדר, אחד מאלה המנויים בחוק המעצרים. הסמכות להגיש בקשת מעצר עד תום ההליכים בתיק מסויים נתונה לרשויות התביעה, המופקדות על האינטרס הציבורי, וההחלטה מסורה לשיקול דעתו בית המשפט, שתפקידו לאזן בין האינטרס הציבורי הנטען לבין חירות הנאשם וזכויות היסוד שלו. לפיכך, משלא קם אינטרס ציבורי כלשהו למעצר הנאשם בתיק המס, לא היה די בבקשה מצידו כדי להביא למעצרו עד תום ההליכים בתיק זה.

בנוסף, יש לציין כי יש להניח שהנאשם יוותר עצור בתיק הרצח במקביל לריצוי עונשו בתיק המס, כך שממילא ייחשב עונשו, באם יורשע באיזו מן העבירות בתיק הרצח, למן תחילת מעצרו באותו תיק, מבלי שייגרעו מהתקופה הימים שאותם ירצה גם כעונש מאסר במסגרת תיק המס.

לנאשם הרשעות קודמות בעבירות אלימות ונשק, האחרונה בהן משנת 2001, והוא נדון מספר פעמים לעונשי מאסר בפועל. עם זאת, אין לו הרשעות בעבירות מס. לקולא יש לציין את ההודאה והחסכון בזמן השיפוטי הרב.

לאחר ששקלתי את מלוא הנסיבות הצריכות לעניין, כפי שפורטו לעיל ובטיעוני הצדדים, הסדר הטיעון כפי שהוסכם ונחתם בין הצדדים נראה לי סביר והולם את האינטרס הציבורי, בהתחשב בחומרת העבירות מחד גיסא, ו בנסיבות המיוחדות של התיק ושל הנאשם, מאידך גיסא.

על כן אני מאמצת את הסדר הטיעון.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 12 חודשי מאסר בפועל, החל מהיום.

ב. 12 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה בה הורשע.

ג. קנס בסך 25,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הפקדון שהופקד במסגרת תנאי השחרור בתיק זה, בסך 5,000 ₪, ייזקף ע"ח הקנס, והיתרה תשולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.1.07.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

ניתן היום כ"ב בחשון, תשס"ז (13 בנובמבר 2006) במעמד הצדדים.