הכרעת דין בעבירות מס

בתי המשפט

בית המשפט מקריא לצדדים את הכרעת הדין

הכרעת דין

מבוא ורקע עובדתי

בפניי שלושה נאשמים, תאגיד - חברה לפיתוח ועבודות עפר ושני מנהליה, בעליה.

נאשמים 2 ו-3 היו בתקופה הרלוונטית נשואים זה לזו.

השלושה הואשמו בביצוע 19 עבירות זהות על הוראות סע' 117(א)(6) ביחד עם סע' 67 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975, ובמשולב עם תקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו 1976, כאשר נאשמת 2 מואשמת, בנוסף, בביצוע 19 עבירות זהות על הוראות סע' 119 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975- אי הגשה במועד דו"ח שיש להגישו.

תיק זה החל להישמע בפני חברתי, כב' השופטת אמסטרדם, והעבר אלי מאוחר יותר.

תשובת הנאשמים לאישומים

בישיבת המענה הראשונה שקוימה בפני כב' השופטת אמסטרדם, כפרה הנאשמת בכל שיוחס לה מחוסר ידיעה, בכך שטענה כי:

"החברה, הנאשמת מספר אחד נפתחה בעל כורחי. כל חיי הייתי מאוימת ע"י בעלי לשעבר. לפני חצי שנה התגרשנו. הוא עסק בעבודות עפר ואילץ אותי לחתום על שיקים, לא הייתה לי כל יד בכך, לא הבנתי בדברים האלה. הלכתי למשרדי מע"מ אך אינני מבינה בדברים הללו". (ראה פרוטוקול ישיבה מיום 17.10.01 עמ' 1 ש' 1-5).

כבר עכשיו, בפתח הכרעת הדין, יאמר כי כשרותה המשפטית של נאשמת 3 (להלן: "רחל") לא ניטלה ממנה, ואם כאלה היו פני הדברים היה עליה להודיע על כך לפקידי מע"מ בעת רישום העוסק ו/וא להתלונן על כך במשטרה. עוד יובהר, כי לאורך כל מסכת ההוכחות ששמעתי בתיק זה, לא הונח בפני שום מארג ראיות שישכנעני כנדרש כי רחל פעלה כפי שפעלה כבובה מכאנית, נטולת רצון עצמי ומשותקת מאימה.

לא מצאתי די בתסקיר שירותי הרווחה שהוגש את הדיות המספקת לעניין היבט זה. מעט, בבחינת המאוחר המקדים את המוקדם, מצאתי לנכון להבהיר כי טיעון זה ראוי שיושמע ויובא במארג השיקולים בגזרת הדין, אך אין בו די לאיין, בנסיבות אלה, את פליליות המעשים.

נאשמים 2 ו-3 לא כפרו בעובדה שהיו מנהלים / פקידים אחראיים בחברה, נאשמת 1. אשר על כן, יקבע כממצע עובדתי שכך אכן הווה.

עוד הודו הנאשמים כי הדוחות אכן לא הוגשו במועדם, כנקוב וכמיוחס להם בפרק העובדתי לכתב האישום, וגם לא הציגו לי כל הצדק סביר שיניח את דעתי וישכנעני שיש לכך צידוק. אשר על כן, ומטעם זה יקבע כממצא עובדתי שכך אכן הווה.

היבטים משפטיים והדין הקיים לעניין אחריות מנהלים לפי סע' 119 לחוק מס ערך מוסף , התשל"ו – 1975.

סע' 119 לחוק הנ"ל מטיל אחריות על נושאי התפקיד הבאים בתאגיד: מנהל פעיל, מזכיר נאמן, בא כח , שותף פעיל, חשב, מנהל חשבונות או כל פקיד אחראי אחר.

ת.פ. 7494/88 (שלום ת"א), מדינת ישראל נ. נירון טכנולוגיות מתקדמות בע"מ, מאורר רוני, ניר יצחק, מיסים ד/1 (פברואר 1990) עמ' 209 קובע, שאין להבחין בין סוגי המנהלים ונושאי התפקיד השונים, קרי, אין להבחין בין מנהל המופקד על הצד הטכני, הביצועי, לבין זה העוסק בתחום הכספי.

ע.פ 24/90 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ. רוני מאורר, מיסים ד/6 (דצמבר 1990) עמ' 35. פסק בית המשפט המחוזי כי לפי סע' 224 (א) לפקודת מס הכנסה (שנוסחו דומה דמיון רב ומטרת חקיקתו זהה להוראות סע' 119 דנן), אינו מבחין בין סוגי המנהלים השונים, לצורך חיובם באחריות פלילית

הוא הדין וזה המצב בע"פ 2084 /86 פרידמן נגד מדינת ישראל פורסם במיסים ב/2 עמ' 28 שם נפסק כי כל מי שהוצג ע"י החברה במלל , בכתב ובמעש ו/או הציג את עצמו כלפי חוץ כמנהלה של החברה, ייחשב כמנהל פעיל בה, גם אם לא מונה לכזה בדרך המותוות בתקנות החברה.

מעמדה של רחל כמנהלת

שוכנעתי, כי רחל פעלה בתקופה הרלוונטית כמנהלת לענייננו, וזאת מהטעמים הבאים:

1. 1. היא עצמה, בעדותה והודעתה (ת/4), שהתקבלה, ולא הוטל בה ובקבילות תוכנה כל דופי המאיין את אמינות ומהימנות הנטען בה, ציינה כי ניהלה מביתה, למצער, באופן חלקי, פעילויות שונות הכרוכות בחברה, לרבות פקידת משרדי מע"מ. ראה ת/ 2 (טופס 821 רישום עוסק), בו הציגה עצמה כמנהלת.

2. 2. עדותו של הנאשם בבית המשפט כי הוא ורחל ניהלו במשותף את נאשמת 1 .

3. 3. דבריה של רחל בעדותה כי קבלה תכתובת מרשם החברות (עמ' 13 ש' 3 לפרוטוקול) ולא החזירה אותה לרשם.

4. 4. רחל לא מסרה שום הודעה לרשם, כי איננה מנהלת, במיוחד לאחר שפתחה בהליכי גירושין, שבמהלכם, סביר ביותר שקיבלה הנחיות וליווי משפטי ובמיוחד לאחר סיומם, שכבר היתה חופשייה מאימתו של הנאשם .

אשר על כן, ומטעמים אלה המושתתים על המצע העובדתי ובפסיקה שאוזכרה קודם, שוכנעתי, כי רחל הייתה מנהלת לכל דבר ועניין בנאשמת 1 החברה, לכן תורשע בכל שיוחס לה, עובדות ואישומים, כנקוב וכמצוין בכתב האישום.

אחריותו של נאשם 3

הנאשם, כזכור, טען שהיה אחראי רק לצד הטכני התפעולי של נאשמת 1 החברה, וכי הוא היה איש הביצוע בשטח, שעה שרחל הייתה אשת הכספים והניהול .

מצאתי לנכון שלא לקבל את דבריו וגרסתו, וזאת מהטעמים הבאים:

1. 1. אשר לאחריותו על פי דין. בהסתמך ובמאובחן על שצוין קודם, באשר לפן המשפטי, הנאשם הציג עצמו ותפקד כמנהל אחראי.

2. 2. הנאשם ידע והיה מודע גם לפן הכספי, לרבות ובעיקר המחדלים של אי הגשת הדוחות (ראה עמ' 16 ש' 16 לעדותו בפני וראה הודעתו ת/ 1).

3. 3. הנאשם נהג לגבות כספים ולתת חשבוניות, היה בקשר עם קבלנים, סיכם סיכומים, קבע מועדים ומחירים (ראה עדותו בפני).

ודי לי בכל אלה כדי לחייבו ולהרשיעו בכל שיוחס לו, עובדות ואישומים, כנקוב וכמיוחס לו בכתב האישום .

נאשמת 1 החברה, שניהלה, כעולה מדברי הצדדים, טופס 821, פתחה תיק עוסק מורשה שאוזכר קודם ורישומי ההתאגדות שהוצגו, תורשע בכל שיוחס לה מכוח מעשיהם/מחדליהם של שני מנהליה, נאשמים 2 ו- 3.

סוף דבר

כל הנאשמים יורשעו בכל שיוחס להם, עובדות ואישומים, כמפורט בכתב האישום.

ניתנה היום י' בטבת, תשס"ו (10 בינואר 2006) במעמד הצדדים.

_____________

חנן אפרתי, שופט

____________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח

החלטה

נדחה לטיעונים לעונש ליום 17.1.06 שעה 09:00.

הובהרה לצדדים חובת התייצבותם.

ניתנה והודעה היום י"ב בטבת, תשס"ו (12 בינואר 2006) במעמד הצדדים.

_____________

חנן אפרתי, שופט

קלדנית: ש.ת.

____________