עבירות מס | אי הסרת מחדל | מאמר

אי הסרת מחדל בעבירות מס לא יוביל בהכרח למאסר

בתי המשפט נתקלים לא פעם במצב עובדתי בעייתי. מצד אחד- המדינה, כרשות המיסים, דורשת מעוסקים לעמוד חודש בחודשו בחובת הדיווח ותשלום המע"מ בגין עסקותיהם, בעוד שמצד שני- למדינה מוסר תשלומים ירוד והיא אינה משלמת את חובותיה בהתאם לחשבוניות המס אשר הנפיקו העוסקים על מנת שאלה יעבירו לרשות המיסים את המע"מ הנובע מהעסקאות הנ"ל.
במצב דברים זה, נטל תשלומי המע"מ נופל על העוסקים אשר נאלצים במקרים רבים לממן מכיסם הפרטי את תשלום המס, וזאת בעודם ממתינים לתשלומים שמדינת ישראל חייבת להם באמצעות אותם גופים שלהם נתנו השירותים. העוסקים כורעים תחת נטל מימון תשלום המס וכשאינם מצליחים לממנו עוד, המדינה בכובעה כרשות המיסים מטילה עליהם קנסות מנהליים ובהמשך אף מגישה כנגדם כתבי אישום בגין עבירות מס: ברשויות מע"מ מדובר על עבירה של אי הגשת דו"חות במועד ואי תשלום המס, עבירה לפי סעיף 117 (א)(6) לחוק מס ערך מוסף. ברשויות מס הכנסה מדובר על עבירת מס של אי העברת ניכויים עבירה לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה .

בתי המשפט חזרו והדגישו בשורה ארוכה של החלטות את החומרה הרבה שיש להתייחס לעבירות מס ואת הצורך בענישה קשה ומרתיעה שיש בה כדי להביע את סלידתה של החברה מהתנהגותם העבריינית של עבריני המס. נפסק פעמים רבות כי העונש הראוי בגין עבירות מס הוא עונש מאסר בפועל אשר לא ירוצה בעבודות שירות, כשבצידו קנס כספי מכביד.
יחד עם זאת, כאשר מוצא בית המשפט נסיבות מיוחדות של חוסר צדק כלפי העוסקים הוא מביע את מורת רוחו ומטיל על הנאשמים עונשים סמליים בלבד.

סעיף 24 לחוק מס ערך מוסף , התשל"ו -1975 (להלן: "החוק") קובע כי חבותו של מוציא חשבונית מס לתשלום המע"מ חלה עליו עם הוצאת החשבונית ולא עם קבלת התמורה, אולם במקרים רבים התמורה הכספית שבגינה הוצאה החשבונית המס מגיעה לידי הספקים מידי המדינה, חודשים רבים לאחר הוצאתה. מצב דברים זה מביא לא פעם לקריסה כלכלית של העוסקים.

בת.פ 2804/00 מדינת ישראל נ' ברוש בז עסקים בע"מ נ' מדינת ישראל זיכה בית משפט השלום את הנאשמים אשר לא הסירו את המחדלים בתיק, מעבירות של אי הגשת דו"חות במועד – עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף שהעונש בגינן הינו שנת מאסר. בית המשפט קבע כי לנאשמים עומדת טענת הגנה מהצדק.

בפרשת ברוש ביצעה הנאשמת עבודות עבור משרד הביטחון והוציאה חשבוניות בגין העבודות אך התשלום בגינן לא שולם. כנגד משרד הביטחון הוגשה תביעה אזרחית וניתן פסק דין לטובת הנאשמים שמחייב את משרד הביטחון לשלם לנאשמים את כל כספם. כספים אלו טרם הועברו לנאשמים ובין ניסיונותיהם להגשת דו"חות מע"מ הציעו הנאשמים לבצע קיזוז כנגד כל חוב מס.

במהלך ניהול התיק האזרחי השתמשה המדינה בכוחה כלפי הנאשמים באופן שהביאה למעורבות מע"מ כזרוע הפחדה של משרד הביטחון, ע"י הגשת הליך פלילי כנגד הנאשמים בשל אי תשלום דוחות מע"מ וזאת למרות שהמדינה ידעה כי בכוחה של הסוגיה האזרחית להסיר כל ספק באשר לאשמת הנאשמים.

בית המשפט קבע, לאחר ניהול הוכחות, כי הייתה פגיעה בעקרונות של צדק והגינות בסיסיים באופן הטיפול של נציגי מע"מ , וזאת בהינתן העובדה כי אלו היו מודעים לבעייתיות במצבם של הנאשמים – מחד מגיעים להם כספים מזרוע אחת של המדינה ומאידך זרוע אחרת של המדינה דורשת תשלום.

ב"כ הנאשמים הפנה לדוקטרינת "הגנה מן הצדק" ואילו המאשימה טענה כי גם אם ניתן היה לעקל או לקזז את הכספים המגיעים ממשרד הביטחון , הרי אלה שיקולים הבאים במסגרת טיעונים לעונש ולא נוגעים להוכחת ביצוע העבירה.

בית המשפט לכל אורך הכרעת דינו ציין את אי הצדק והתעמרות רשויות המדינה בנאשם, והוסיף כי אין כל הסבר או הצדקה לכך שהמדינה באמצעות מע"מ "תמהר" בהגשת כתב אישום דנן בהתחשב בנסיבות המיוחדות, שכן הנאשם לא כפר בחובו למע"מ , ולא מדובר בעבריין מס כפשוטו.

יודגש, בית המשפט זיכה את הנאשם אך ורק לאחר שקבע כי הנאשם עמד בקשר רציף עם שלטונות מע"מ באשר להגשת הדו"חות, וכי היה מוכן בכל עת – ואף ניסה ללא לאות בפועל – להגיש את הדו"חות ולתת למע"מ הרשאה לקיזוז חובות הנאשם בעבור כספים המגיעים לו.

בת.פ. 1778/97 מדינת ישראל נ' מכון טיילור הרשיע בית המשפט את הנאשמים באי הגשת דו"חות חודשיים למע"מ במועד וגזר על הנאשמים קנס כספי בלבד בסך 500 ₪ (אשר הוגדל בערעור ל- 5000 ₪) וזאת לאחר שהנאשמים הסירו את המחדלים בתיק. בית המשפט קיבל את טענת הנאשמים כי מרבית לקוחותיהם, ובעיקר משרדי ממשלה, מעכבים תשלום שכרה של הנאשמת במשך חודשים ארוכים והפועל היוצא הוא שעל הנאשמת לשלם את המע"מ בגין החשבוניות שהוצאו, פרקי זמן ארוכים לפני קבלת תמורת החשבוניות, וזאת לאור ההוראה שבחוק, כי חבותו של מוציא חשבונית לתשלום מע"מ חלה עליו עם הוצאת החשבונית ולא עם קבלת התמורה.

בת.פ 1793/97 מאוחד עם ת.פ 1199/98 מדינת ישראל נ' מערכות תעופתיות בע"מ ומדינת ישראל נ' ד.מ מערכות תעופתיות בע"מ הרשיע בית המשפט את הנאשמים בעבירות של אי הגשת דו"חות במועד- עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ. הנאשמות עסקו בהתקנת מערכות תעופתיות וייצור חלקים למערכות אלקטרוניות ועיקר עבודתן היה במתן שירות כקבלן משנה למוסדות ממשלתיים- התעשייה האווירית והתעשייה הצבאית. מוסדות המדינה עיכבו במשך חודשים רבים את תשלום שכרן של הנאשמות ומאחר ותשלום המס משולם במועדו וללא קשר לקבלת התמורה נקלעו הנאשמות לקשיים כלכליים ולא היה ביכולתן להגיש את דו"חות המע"מ במועד. בית המשפט בהכרעתו התייחס לדילמה המוסרית ולחוסר הצדק של המדינה (מחד מעכבת תשלומים ומאידך מאשימה באישום פלילי) והרשיע את הנאשמות (לאחר הסרת כל המחדלים נשוא כתב האישום) בעונש מתון שהתבטא בקנס סמלי ואף ללא עונש של מאסר על תנאי .

בעניין דומה - ת.פ 2745/05 מדינת ישראל נ' מורפורלס בע"מ הרשיע בית משפט השלום את הנאשמים באי העברת ניכויים – עבירה בניגוד לסעיף 219 לפקודת מס הכנסה ואי הגשת דו"ח שנתי – עבירה בניגוד לסעיף 216(4) לפקודה. המחדלים בתיק לא הוסרו ולמרות זאת פסק בית המשפט כי המאשימה, בכובעה כפקיד שומה, חייבת הייתה לדעת כי החברה נקלעה לקשיים כלכליים עקב עיכוב משרדי הממשלה ורשויותיה את התשלומים , " והרי ברור כי אם היו משרדים אלו ושאר הגופים המוסדיים והממשלתיים משלמים חלק מחובותיהם, יכול היה הנאשם, בנקל, להעביר את מלוא חוב הניכויים" .

עוד הוסיף בית המשפט בפרשת מורפורלס באמרת אגב כי "לטעמו לא היה כל מקום להגשת כתב אישום. יתכן והיה מקום לשקול טענה של "הגנה מן הצדק". לפיכך - בית המשפט גזר על הנאשמים קנס בשיעור של 1 ₪ בלבד.

בת.פ 3629/06 מדינת ישראל נ' גראנד תוכנה פרויקטים בע"מ הרשיע בית משפט השלום בתל- אביב את חברת גראנד תוכנה בע"מ (להלן: "הנאשמת") בעבירות של אי הגשת דו"חות במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק. הנאשמת לא ניהלה הוכחות והורשעה על בסיס הודייתה.

נכון למתן גזר הדין לא הסירה הנאשמת את המחדלים וחובותיה לרשויות מע"מ עמדו על סך כולל של כ- 220,000 ₪. למרות הרשעת הנאשמים ואי הסרת המחדלים, הביע בית המשפט את מורת רוחו מהתנהלותם הקלוקלת של רשויות הציבור ונתן דברו בעונש מתון של מאסר על תנאי וקנס.

הנאשמת, חברה פרטית שהוקמה בשנת 1991, עסקה בשיווק תוכנת מחשב ייחודית לניהול מוסדות חינוך. התוכנה שווקה למגזר הציבורי והלקוחות המרכזיים של הנאשמת היו מוסדות חינוך שונים ברחבי הארץ, לרבות אוניברסיטאות, מכללות ובתי ספר וסיפקה שירותי תמיכה ותחזוקה שנתיים לאותם מוסדות.

משנת 2003 החלו מוסדות החינוך לעכב את התשלומים המגיעים לנאשמת לתקופות ארוכות וחלקם הגדול לא העביר תשלומים עד ליום גזר הדין. בכדי להגיש את דו"חות מע"מ במועד נאלצה הנאשמת לבצע מימון ביניים של תשלום המע"מ בעלויות גבוהות הן מכיסה הפרטי והן ע"י הלוואות שלקחה, עד אשר נבצר ממנה לממן את המע"מ, וזאת בשל הגבלות שהטילו הבנקים על חשבון הנאשמת. הנאשמת מצידה עשתה ככל שביכולתה להגשת הדו"חות במועד והגיעה להסדרי פריסה עם רשויות מע"מ. משלא עמדה הנאשמת בהסדרים, הטילה המאשימה על הנאשמת קנסות מנהליים. לבסוף הפסידה הנאשמת "במלחמת הקיום" להגשת הדו"חות ותשלומם במועד וקרסה. מיד לאחר הקריסה הגישה המדינה כתב אישום כנגד החברה על אי הגשת דוחות ותשלומם במועד.

כבוד השופטת שריזלי דניאלה מבית משפט השלום בתל-אביב קיבלה את טענות ב"כ הנאשמים, וקבעה כי התנהלותם ומחדליהם של משרדי הממשלה הם שהביאו את הנאשמים לביצוע העבירות, " ואין ולא יכול להיות ספק כי אילו הקפידו החייבים ( מוסדות המדינה הערה שלי ע.ב.) לשלם במועד את סכומי החשבוניות שהוציאה הנאשמת , ספק רב אם היו הנאשמים נקלעים למצב אליו נקלעו. זה, אגב, הרקע גם לקנסות המנהליים שהוטלו על הנאשמים בעבר" . עוד הוסיף בית המשפט כי לאור נסיבות אלו הוא אינו רואה את מעשי הנאשמים כגניבה ושליחת יד לקופה הציבורית .

סיכום והמלצות

בעבירות מס הנגרמות בשל אי תשלום חובות של רשויות המדינה לספקים , עומדים השופטים מול דילמה מוסרית כיצד לפסוק.
במקרים אלו נוהגים השופטים כמצוות המחוקק ומרשיעים את הנאשמים , אולם הם מביעים את מורת רוחם על התנהלות המדינה ואת אי הנוחות מן ההרשעה שבאה לידי ביטוי ברמת הענישה, תוך הסתפקות בעונשים מתונים.

במידה והסיטואציות המתוארות לעיל מוכרות, מומלץ לפעול כדלקמן:

1. פנה לעו"ד המתמחה בעבירות מס.

2. עמוד בקשר רציף עם רשויות המס.

3. פעל להגשת הדו"חות לרשויות במועד אפילו במידה ואין באפשרותך לשלם את הדו"חות.

4. תן הרשאה לרשויות המס לקיזוז חובותיך ע"י עיקול הכספים המגיעים לך ממוסדות המדינה.

5. נסה לשלם ע"י צקים מוסבים של לקוחותיך.

6. הוכח את זכותך לקבלת התמורה המגיעה לך ממוסדות המדינה לרבות ע"י הגשת תביעה.

7. ערוך ושמור תיעוד על פגישותיך ומסמכים להוכחת טענותיך.

8. נסה לפעול להסרת המחדלים ככל האפשר.

9. שקול לטעון טענת ההגנה מן הצדק.

10. נסה לפעול מול הרשויות להוצאת חשבונית עסקה ולא חשבונית מס.

מאמר זה נכתב ע"י עוה"ד עמית בר-טוב ושחר טל ממשרד בתרון בר-טוב המתמחים בעבירות מס, עבירות כלכליות ובעבירות על חוק איסור הלבנת הון.

תוכן מאמר זה נועד למתן אינפורמציה בלבד, הוא אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו תחליף ליעוץ משפטי שניתן ע"י עו"ד.