.מיסוי פלילי מס הכנסה: אי הרשעה לעבריין מס סדרתי

בית המשפט נמנע מהרשעה והטיל של"צ על נאשם שלא הגיש בין השנים 2000-2008 דו"חות מס הכנסה וקבע כי יש להעדיף במקרה זה את השיקול השיקומי. 

כנגד בוריס דאנו (להלן:"הנאשם"), בעל קיוסק, הוגש כתב אישום ע"י מס הכנסה (להלן:"המאשימה") בגין ביצוע עבירות מס, בניגוד לפקודת מס הכנסה (להלן:"הפקודה"). כתב האישום ייחס לנאשם 9 עבירות של אי הגשת דו"ח לשנים 2000 - 2008 לפי סעיף 216(4) לפקודה וכן 2 עבירות של אי הגשת הצהרות הון בהתאם לדרישה, לפי סעיף 216(1) לפקודה. 

ב"כ המאשימה, במסגרת הטיעונים לעונש, טענה כי יש להחמיר עם הנאשם וכי אי הגשת דו"חות הינה עבירה חמורה אשר פוגעת ביכולת פקיד השומה לבחון את חבות המס וביכולתו לגבותו בהתאם לדיווח שמדווח הנישום. הנאשם בחר להתעלם מרשויות המס בין השנים 2000-2008 ואף לאחר חקירתו בשנת 2005 המשיך להתעלם ולא הגיש את דוחותיו. לאור התעלמותו של הנאשם, כתב האישום תוקן והוספו לו 3 דו"חות נוספים. בנוסף, ב"כ המאשימה ציינה כי המחדלים הוסרו במלואם אולם באיחור רב מאוד, ועתרה להשתת עונש מאסר על תנאי משמעותי, קנס משמעותי והתחייבות. באשר לבקשת ב"כ הנאשם להימנע מהרשעתו נטען,  מצב כלכלי קשה אינו יכול להוות נסיבה לאי הרשעה ורק במקרים יוצא דופן ניתן יהיה לסטות מהכלל בדבר הרשעה. מדובר במספר רב של עבירות לאורך שנים רבות של פעילות עסקית המתעלמת מרשויות המס והציבור הוא זה שניזוק. לטענת ב"כ המאשימה, הטענה כי הרשעת הנאשם תוביל לשלילת זיכיונו במפעל הפיס אינה חד משמעית ומפעל הפיס היה יכול לשלול רישיונו בעקבות החקירה אך לא עשה זאת.
מנגד, ב"כ הנאשם עתר לאי הרשעה. הנאשם, בן 40, ללא הרשעות קודמות, הינו נכה צה"ל אשר החליט להיות עצמאי ונקלע לבעיות כלכליות קשות אשר מלוות אותו עד היום. הנאשם לווה 250,000 ₪, מסר כבטוחה את דירת אימו, ופתח חנויות ב"שוק קניון". הנאשם קרס כלכלית אך בחר לא להפוך לפושט רגל, החזיר את חובותיו והסיר את המחדלים. בנוסף, ב"כ הנאשם טען כי מס הכנסה פעל בניגוד לסעיף 189(ב) לפקודה, כאשר המשיך להטיל על הנאשם קנסות, עיקולים ותפיסות על אף שהוגשה נגד הנאשם תביעה פלילית. הטלת הקנסות בסך 48,000 ₪ הובילו את הנאשם לחסר יכולת ובקשותיו להחזרת הכספים והחזרי התשלומים נדחו. באשר לשאלת אי ההרשעה, ב"כ הנאשם ציין כי על פי הקריטריונים של מפעל הפיס הרשעה בפלילים תוביל לביטול הזיכיון ולאובדן הרישיון של המועצה להסדר ההימורים בספורט. הקיוסק ממוקם במיקום מרכזי ומיוחד והרשעת הנאשם תוביל לפגיעה ישירה במטה לחמו. ב"כ הנאשם ביקש מבית המשפט לתת חשיבות לכך שהנאשם שיתף פעולה בחקירה ובהודאתו בכתב האישום, הביע חרטה והסיר את המחדלים ולאור האמור עתר להימנע מהרשעת הנאשם.
 
בית המשפט פסק:
בתי המשפט עמדו לא אחת על חומרתן של עבירות המס ועל השלכותיהן החברתיות המזיקות. במקרה דנן, כנגד העתירה לביטול הרשעה עומדים השיקולים הנוגעים לכך שמדובר במספר רב של עבירות על פני תקופה ארוכה. אין עוררין על החומרה באי הגשת דו"חות וקיימת חשיבות רבה לדיווח שוטף. באשר לאי הרשעה, ההלכה היא כי הימנעות מהרשעה תהא במצבים חריגים ויוצאי דופן, כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית לבין תועלת של ההרשעה לאינטרס הציבורי. בע"פ 2083/96 כתב נ' מ"י נקבעו הקריטריונים להימנעות מהרשעה. במקרה זה בחינת האינטרס הציבורי מובילה למסקנה שהפגיעה באינטרס הציבורי באי הרשעת הנאשם לא תהיה רבה וזאת בשל הסרת המחדלים המלאה, אשר יש בה ביטוי לחרטה וקבלת אחריות. כמו כן, במקרים רבים לאחר הסרת המחדלים בעבירות מסוג זה נוהגת המאשימה כעניין שבמדיניות להסכים להמרת כתב האישום בקנס מנהלי. בשלבים המוקדמים של ההליך המאשימה הצהירה כי תסכים לקנס מנהלי ויצרה צפייה והסתמכות מצד הנאשם. אין בסירובה של המאשימה לדחות את הבקשה לקנס מנהלי לפגוע במשקל שיש לתת להסרת המחדלים. בנוסף, במקרה זה לא רק שלא נגרע כסף מקופת המדינה אלא שלפי פקיד השומה עומדים לנאשם החזרי מס שטרם הושבו לו. באשר לטענת ב"כ הנאשם כי הוטלו עיקולים בניגוד לדין, בית המשפט קבע כי פעולות הרשות אכן בניגוד לחוק ובניגוד להנחיות רשות המיסים עצמה. פעולות אלו גרמו לנאשם פגיעה משמעותית בעסק ומקימה לנאשם טענת "הגנה מן הצדק". גם אם אין בטענה זו להוביל לביטול האישומים, יש בה להוביל לסיום ההליך באי הרשעתו. בית המשפט הוסיף כי גם  נסיבותיו האישיות של הנאשם יש בהם להוביל להימנעות מהרשעתו. הרשעתו תוביל לשלילת הזיכיון במפעל הפיס וכך גם לגבי רישיונו במועצה להסדר ההימורים בספורט. טעם נוסף הינו המלצת  תסקיר שירות המבחן שהמליץ  על סיום ההליך ללא הרשעה בתוספת ענישה חינוכית כדוגמת של"צ.
לאחר שבית המשפט בחן את כל השיקולים הוא קבע כי יש להעדיף את השיקול השיקומי, תוך ציון תיקון 113 לחוק העונשין והאפשרות לסטות ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום.
בית המשפט ביטל את הרשעת הנאשם וההליך הסתיים באי הרשעה. על הנאשם הוטל צו של"צ בהיקף של 200 שעות והוצאות משפט לטובת המדינה בסך 2,000 ₪.
לאור החלטת בית המשפט התקבלה בקשת ב"כ המאשימה לעיכוב ביצוע.
 
ת"פ ( רמלה) 3026/08 היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה נ' דאנו, ניתן  ביום 18.03.12 

.הלבנת הון: הרשעה למפעילת אתר הימורים בניגוד להמלצת תסקיר המבחן

בית המשפט הרשיע מפעילה טכנית באתר הימורים לא חוקי ודחה את המלצת תסקיר המבחן, תוך דגש על חומרת העבירות שביצעה. 

במסגרת פרשת אתרי הימורים גדולה, הוגש ע"י פרקליטות המדינה כתב אישום כנגד גל ראובן (להלן:"הנאשמת"). כתב האישום ייחס לנאשמת עבירות סיוע לארגון ועריכת הגרלות והימורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין וכן סיוע לביצוע פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון. בהתאם לעובדות כתב האישום הנאשמת שימשה מתחילת שנת 2009 ועד נובמבר 2009 כמפעילה טכנית ראשית באתר אינטרנט שעסק בהימורים. במסגרת תפקידה עדכנה הנאשמת את ההימורים שהתקבלו ממהמרים שונים, קיבלה הוראות בדבר פתיחת קופסאות, מתן אשראי וביטול הימורים. בנוסף, הנאשמת הדריכה את יתר המפעילים הטכניים, גייסה מפעילים טכניים חדשים ותיאמה משמרות עבודה. במהלך התקופה הרלבנטית בוצעו באתר הימורים בהיקף של כ- 67 מיליון.

הנאשמת, בת 25 וללא עבר פלילי, הודתה בעבירות המיוחסות לה ונשלחה לקבלת תסקיר מבחן.
מתסקיר המבחן עולה כי הנאשמת בוגרת 12 שנות לימוד, בעלת רישיון תיווך מקרקעין ומנכ"לית חברה לתקשורת ואבטחה. הנאשמת ביצעה את תפקידה באתר בעקבות קשר זוגי שהיה לה עם אחד הנאשמים ומבעלי האתר. עוד נכתב כי הנאשמת מודעת לנסיבות שעמדו בבסיס מעורבותה בעבירות, מטלה אחריות על מצבה וסובלת מרגש אשמה. הנאשמת ערכה שינוי בחייה, לומדת ובעלת חברה. תסקיר שירות המבחן בא בהמלצה להימנע מהרשעת הנאשמת, תוך הטלת עבודות של"צ.
 
בית המשפט פסק:
בית המשפט ציין כי מקרה זה הינו אחד מתוך מקרים רבים שגזר את דינם במסגרת פרשה זו. במסגרת זו בית המשפט עשה אבחנה ברורה במדרגים השונים שהיו בארגון אשר הפעיל את האתר: בעלי האתר עמדו בראש הפירמידה, ראשי הקבוצות בדרג ביניים ונותני השירותים היו בבסיס התשתית. בעניינה של הנאשמת קבע בית המשפט כי החומרה במעשיה הינו לא רק שהייתה חלק מהתשתית הארגונית שהפעילה את האתר, אלא גם החטיאה את האחרים בכך שלמעשה הייתה מדריכה ומפעילה של מפעילים טכניים אחרים. חומרה מיוחדת נוספת הינה העובדה שהנאשמת בוגרת מגמת משפטים והיא צריכה לדעת שמעשים מסוג זה הינם מעשים פליליים ואסורים.
לאור האמור לעיל, בית המשפט דחה את המלצת תסקיר שירות המבחן להימנע מהרשעתה. בית המשפט ציין כי קיימים נסיבות מקלות כגון עברה הנקי, גילה הצעיר, נטילת אחריות, הודיה מוקדמת וחיסכון זמן שיפוטי יקר. בנוסף, על פי עדותה הורשעו והוגשו כתבי אישום כנגד אחרים בפרשה. בית המשפט גם שקל את העובדה כי הנאשמת לא הרוויחה מפעילותה באתר.
בית המשפט ציין כי בפרשה זו הוגשו בפניו הסדרי טיעון רבים והוטלו עונשים בהתאם למתווה וההיררכיה. לאור האמור לעיל, בית המשפט גזר על הנאשמת מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 10,000 ₪ ב- 10 תשלומים.
 
ת"פ(ראשל"צ) 6655-03-10 מ"י נ' שאולי ואח', ניתן ביום 13.03.12 

.מיסוי אזרחי מע"מ: בעל עסק שלא ידע על הנפקת חשבוניות ע"י שותף לא רשום- ישלם

בית המשפט דחה טענות מערער על חיובו בשומת עסקאות וקבע כי עוסק שמשאיל את שמו לאחרים לוקח על עצמו סיכון. 

משה דבוש (להלן:"המערער") היה שותף ביחד עם אחרים בעסק של הספקת כח אדם לאבטחה במועדונים בשם "בסט מאבטחים" (להלן:"העסק"). לטענת המערער הוא ניכנס כשותף בינואר 2007 וחלקו בעסק היה רבע. עם כניסתו פתח המערער תיק עוסק מורשה במע"מ על שמו, ללא ציון יתר השותפים. כמו כן, המערער פתח חשבון בנק לצרכי העסק על שמו מבלי שהשותפים צד לחשבון. באפריל 2007 הודיע המערער לרואה החשבון לסגור את תיק העוסק לאחר שגילה שהוצאו חשבוניות שלא באישורו. המערער טען כי מי שהיה המוציא והמביא בעסק הוא איציק ואזנה (להלן:"ואזנה"), אשר עמד בקשר עם הלקוחות. לדבריו, הוא מסר את פנקס החשבוניות לואזנה, אשר הוציא את החשבוניות וגבה כספים מהלקוחות. לימים הסתבר למערער כי בחשבוניות שהנפיק ואזנה עבור העסק בתקופה ינואר-אפריל 2007, נכללו גם 29 חשבוניות פיקטיביות אשר מאחוריהן לא קיימות עסקאות אמת ולא שולמה לעסק כל תמורה עבורן. המערער הוסיף וטען כי ואזנה עשה שימוש שלא כדין בפנקס החשבוניות של העסק ולפיכך אין לחייבו במס עסקאות בגין אותן חשבוניות פיקטיביות. 

מנגד, המשיב הכחיש כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות וכולן משרתות עסקת אמת. לטענתו, המערער לא הרים את הנטל להוכיח אחרת ואין לפטור אותו מתשלום מס העסקאות. המשיב הוסיף כי המערער לא הוכיח שהוא היה שותף וגם אם היה רק שותף אזי ידע כי השותפים האחרים הם אנשים מפוקפקים שאינם יכולים להיות רשומים כעוסקים במע"מ. המערער במודע נתן את שמו ככסות, כמי שהעסק חל עליו, ומשכך עליו החבות לשאת בחובת הדיווח ותשלומי המס המגיעים למשיב.
השגת המערער על החלטת המשיב לחייבו בשומת מס בסך 127,073 ₪ נדחתה, ועל כך הוגש הערעור.
 
בית המשפט פסק:
בהתאם לתקנות מס ערך מוסף (רישום)(להלן:"התקנות"), הרישום מהווה הודאה בדבר חובת הדיווח ותשלום המס על מי שרשום כעוסק וככל שהעוסק משנה את מעמדו עליו ליידע את המשיב. בשורת פסקי דין נקבע כי ככל שהעוסק משאיל את שמו לאחרים הוא לוקח על עצמו סיכון שאם ייעשה ע"י אותם אחרים שימוש שלא כדין בפנקסיו, הוא יהיה מחויב לפעולותיהם. המערער השאיל את שמו לשותפיו, תוך שידע שמדובר באנשים מפוקפקים שמנועים לפתוח תיק במע"מ על שמם ואף אישר שהיה מודע לכך שעליו לפקח על השותפים.
בית המשפט קבע כי המסקנה הינה שהמערער נתן את שמו לעסק על מנת שזה ישמש את העסק כלפי הרשויות ואין הוא יכול להתנער בדיעבד מאחריות לתקינות החשבוניות. בית המשפט שוכנע כי המערער היה אחראי להתנהלות  העסק, לרבות ואזנה, וכי הוא ידע על הבעייתיות של ואזנה לפתוח עסק על שמו וחרף זאת נתן לו יד חופשית ומסר לרשותו פנקס חשבוניות ללא כל פיקוח ובקרה מצדו. בית המשפט קבע כי ככל שהמערער לא פיקח כיאות על ואזאנה, אין לו אלא לבוא אל עצמו בטרוניה. בית המשפט ציין, מעבר לדרוש לערעור, כי גם לא עלה בידי המערער להוכיח כי לא היה מעורב בעסק. מן הראיות עלה כי המערער התלווה לפגישות עם רו"ח וחתם על פנקסי צ'קים. בנוסף, למערער לא היה הסבר מניח את הדעת כיצד לא הבחין בכמות כה גדולה של חשבוניות פיקטיביות, ובלי שבגין חשבוניות אלה, לא נכנסו תקבולים לעסק. בית המשפט דחה את טענת המערער כי הינו אחראי רק ביחס לחלקו בעסק וכי לא הרים את הנטל להוכיח שמאחורי החשבוניות לא קיימות עסקאות. בית המשפט לא התעלם מהעובדה שהמערער הוא זה שהתלונן בפניי הרשויות על הוצאת החשבוניות, אך אין באין בעובדה זו  כשלעצמה, לפטור אותו מההוכחה כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות.
בנוסף לאמור לעיל, בית המשפט קבע כי בעדותו של המערער נתגלו סתירות ואי דיוקים אשר היה בהם להקשות על קבלת גרסתו, ותשובותיו באשר למידת מעורבותו והתנהלותו בעסק, מול השותפים האחרים אינן מתיישבות עם השכל וניסיון החיים.
 
בית המשפט דחה את הערעור וחייב את המערער בהוצאות בסך 12,500 ₪.
 
ע"א(מחוזי) 27777-04-10 דבוש נ' מנהל מע"מ ת"א 3, ניתן ביום 23.02.12 

.מיסוי פלילי מע"מ: הרוויח יותר- נענש ביתר חומרה

בית המשפט, בעת גזר דין, לקח בחשבון את השוני בחלקם של המעורבים בפרשה והטיל עונש חמור על הנאשם שעיקר "הרווח" נפל לידיו. 

כנגד ראיד חדר (להלן:"הנאשם") מנהלה הפעיל של חברת יאיר אדיר 2003 בע"מ (להלן:"הנאשמת") הוגש כתב אישום ע"י מס הכנסה ת"א בגין עבירות מס (להלן:"המאשימה"). כתב האישום המתוקן ייחס לנאשמים ביצוע 19 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין לפי סעיף 117(ב)(5) וסעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ (להלן:"החוק"). כמו כן, יוחסה לנאשמים עבירה של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק ביחד עם 117(ב2)(3) לחוק. 

עיקר עניינה של פרשה זו הינו ניכוי מס תשומות על יסוד חשבוניות פיקטיביות שקיבלו הנאשמים בסכום של 627,424 ₪. הנאשמים הורשעו על פי הודאתם והצדדים טענו לעונש.
ב"כ המאשימה עתר לעונש מאסר בפועל. תוך דגש על חומרת העבירה ועברו הפלילי המכביד של הנאשם, לרבות הרשעה בשימוש במסמכים מזויפים בניסיון לקבלת דבר מה במרמה. מנגד, ב"כ הנאשם הדגיש את הודאת הנאשם וחרטתו. תסקיר שירות המבחן הצביע על נסיבות חיים קשות ועל אחריות הנאשם למעידתו. תסקיר שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית אך ביקש כי עובדת הנאשם מפרנס עיקרי במשפחה בת 7 נפשות ומצוקתו הכלכלית הקשה תילקח בחשבון בעת גזר הדין.
 
בית המשפט פסק:
בית המשפט ציין כי בתאריך 14.03.11 נדון עניינו של קרעין, מי שסיפק לנאשמים את החשבוניות, וכי בית המשפט המחוזי, במסגרת ערעור על העונש, הפחית את עונשו ל- 9 חודשי מאסר והדגיש את השיהוי הניכר בהגשת כתב האישום. נקודה מרכזית נוספת שעמדה לנגד בית המשפט המחוזי הינה מעמדו של קרעין בפרשה והעובדה שלא היה הנהנה העיקרי מהעבירות. על בסיס קביעה זו עתרה המאשימה לעונש שלא יפחת מ- 9 חודשי מאסר.
בית המשפט ציין כי אומנם לפס"ד של בית המשפט המחוזי רלבנטיות לפרשה זו אך אין לראות בו מחייב בשל השוני בחלקם ובנסיבותיהם של הנאשמים. בפרשה זו, חלקו של הנאשם דנן חמור יותר משל קרעין ועיקר "הרווח" נפל לידיו של הנאשם, אשר העלים תשלום  מיסים בהיקף של מעל 600,000 ₪, הרבה יותר ממה שהרוויח קרעין. לאמור- מי שהרוויח יותר אף ייענש ביתר חומרה. לאחר שבחן את כל השיקולים ולקח בחשבון את רמת הענישה שנקבעה לקרעין, גזר בית המשפט על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל. לפנים משורת הדין נמנע בית המשפט מהטלת קנס העולה על זה שהוטל על קרעין והטיל על הנאשם קנס כספי בסך 50,000 ₪ ב- 20 תשלומים. על הנאשמת הוטל קנס כספי בסך 600,000 ₪.
 
ת"פ(י-ם) 2517/09 מס הכנסה ת"א נ' ראיד חדר ואח', ניתן ביום 13.03.12

.חדשות ועדכונים

לחדשות ועדכונים נוספים לחץ כאן