.מיסוי פלילי מס הכנסה:הרשעת עורכת דין בעבירות מס של השמטת הכנסות
בית משפט השלום גזר על עורכת דין, כלכלנית במקצועה, עונש מאסר בפועל בגין השמטת הכנסות במשך 4 שנים.
כנגד לינדה עפרוני (להלן:"הנאשמת") עורכת דין העוסקת במתן ייעוץ כלכלי ומשפטי הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירות בניגוד לפקודת מס הכנסה (להלן:"הפקודה"). מעובדות כתב האישום עולה כי בשנות המס 2005-2008 היו לנאשמת הכנסות מעיסוקה בסך 1,674,128 ₪, לכל הפחות. הנאשמת הגישה דו"חות לפקיד השומה בהתאם לחובתה על פי סעיף 131 לפקודה, בהם דיווחה על הכנסות בסך כולל של 1,401,622 ₪. הנאשמת לא כללה בדו"חות, ללא הצדק סביר, הכנסות שהיה עליה לכלול בדוחות בסך כולל של לכל הפחות 272,506 ₪. במסגרת הסדר טיעון הורשעה הנאשמת בביצוע 4 עבירות של עריכת דו"חות לא נכונים ומסירת ידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר- עבירות לפי סעיף 217 לפקודה.הצדדים עתרו במשותף לעונש מאסר מוסכם בדרך של עבודות שירות.
ב"כ המאשימה, במסגרת הטיעונים לעונש, הפנתה לפסיקה לפיה יש להטיל ענישה מרתיעה על המורשעים בעבירות מס. עתירתה, מעבר לעונש המאסר, הטלת קנס משמעותי בשל אופיין של העבירות, הקושי בגילוין וקלות הביצוע וכן על מנת להתריע מביצוע עבירות אלו. ב"כ המאשימה ציינה לחומרה את העובדה כי לא מדובר במעידה חד פעמית של הנאשמת, את התקופה הממושכת בהם הגישה דו"חות שלא שיקפו את הכנסתה בפועל וכן את העובדה כי הנאשמת הינה עו"ד וכלכלנית אשר עסקה במתן יעוץ כלכלי ומשפטי. לאור האמור, הנאשמת נתפסת כמי שמבינה את החוק ואת תוצאות הפרתו. לקולא ציינה ב"כ המאשימה את גילה (בת 62), הסרת המחדלים, חיסכון בזמן שיפוטי וקבלת אחריות על המעשים.
מנגד, ב"כ הנאשמת עתרה לכבד את הסדר הטיעון וטענה כי השמטות המס נובעות משגיאה ברישום, בסיכום ו/או בהעתקת סכומי החשבוניות ומספר החשבוניות לספרי התקבולים, אשר על פיו ערכה את הדו"חות השנתיים. הנאשמת שיתפה פעולה עם רשויות המס, הסירה את כל המחדלים ולאורך 30 שנה כעצמאית ניהלה את הספרים כראוי. כמו כן נטען, כי הנאשמת גרושה אשר גידלה את ילדיה לבד ולאחרונה נקלע בנה הבכור למשבר אישי והיא תומכת בו נפשית, פיסית וכלכלית. בנוסף, הליך החקירה הפלילית גרם לנאשמת זעזוע עמוק והיא נעזרת בגורמים טיפוליים.
בית המשפט פסק:
בית המשפט הדגיש את החומרה בעבירות מס וכי אין להקל בעונשם של העבריינים. העונש הראוי הוא עונש מאסר מאחורי סורג ובריח וקנס מכביד. בית המשפט, ציטט מפסיקת בית המשפט העליון כי האינטרס הציבורי להחמיר בענישתם של עברייני מס גובר על האינטרס של המורשעים.
לאחר ששקל את טיעוני הצדדים ובהתאם למדיניות הפסיקה לעניין כיבוד הסדרי טיעון גזר בית המשפט, בין היתר, על הנאשמת 45 ימי מאסר בדרך של עבודות שירות וקנס כספי בסך 20,000 ₪ בחמישה תשלומים או 5 חודשי מאסר תמורתו.
הערת מערכת: הואיל ומדובר בעורכת דין בת 62 שהסירה את כל המחדלים, כאשר סכום ההשמטה נמוך ויש סכנה לרישיונה כתוצאה מהרשעה, לא ברור מדוע לא נעשה ניסיון לסיום התיק בכופר במיוחד כאשר העבירה הינה של רשלנות.
ת"פ(ת"א) 41751-07-11 מ"י נ' עפרוני, ניתן ביום 05.01.12
.הלבנת הון: קבלה חלקית של מספר טענות מקדמיות
בית משפט המחוזי קיבל באופן חלקי טענות מקדמיות והורה למדינה לתקן את כתב האישום בהתאם להחלטותיו.
כנגד יגאל חג'אג' ואחרים (להלן:"הנאשמים") הוגש כתב אישום ע"י פרקליטות המדינה (להלן:"המאשימה") בגין ביצוע עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון ( להלן:"החוק"), עבירות מס ועבירות של ניהול הימורים, באמצעות האינטרנט ובאמצעות מספר מועדוני הימורים והכל בניגוד לחוק העונשין. טרם הקראה העלה ב"כ הנאשמים טענות מקדמיות במסגרת סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי (להלן:"החסד"פ"):
ניהול הימורים באינטרנט אינו מהווה עבירה : לטענת ב"כ הנאשמים יסוד מיסודותיה העובדתיים של עבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין הינו החזקת מקום ופליליות המעשה נובעת ממקומו בתוך המרחב הטריטוריאלי של המדינה. הואיל והמרחב האינטרנטי אינו מרחב טריטוריאלי, ניתן להחיל עליו את הדין הפלילי רק אם הוא רשום בישראל. במקרה זה, השרתים ממוקמים בגרמניה ולכן לא ניתן לומר כי העבירה בוצעה בישראל. מנגד, ב"כ המאשימה הפנה את בית המשפט לפסיקה הקיימת לפיה ניהול הימורים באינטרנט, גם באמצעות שרתים בחו"ל, אינה מפקיעה את התחולה הטריטוריאלית של חוק העונשין.
המעשים המיוחסים לנאשמים אינם מהווים הלבנת הון: טענת הנאשמים הינה כי המחדלים המיוחסים להם בדבר הימנעות מניהול חשבונות בנק, הימנעות מניהול רישומים המשקפים את ההכנסות והימנעות מדיווח לרשויות המס אינם מקימים את היסודות העובדתיים על פי סעיף 3(א)(1) לחוק. המרכיב העובדתי דורש עשיית פעולה ברכוש וזאת להבדיל מהמחדלים המיוחסים. סעיף 18(ב) לחוק העונשין קובע כי מעשה כולל מחדל אם לא נאמר אחרת. אין לקבל פרשנות שתכביד על הנאשמים לפיו הסעיף יתגבש בהיעדר עשייה. עוד נטען, כי אין חובה לנהל חשבון בנק עבור עסק לא חוקי וכי למעט עבירות מע"מ, יתר עבירות המס אינן עבירות מקום לפי התוספת הראשונה לחוק. לטענת ב"כ הנאשמים, לא ניתן לראות בפעולות ארגון וניהול הימורים כשלעצמן פעולות המגבשות את היסודות העובדתיים של עבירות הלבנת הון. העברת כספים בין מהמר למנהל הימורים אינה יוצרת הטמעה של הון שחור במערכת הפיננסית. מנגד, ב"כ המאשימה טען כי הלבנת הון יכולה להתבצע במחדל וכי אי הדיווח הוכר בפסיקה כפעולה לצורך הלבנת הון. לשיטתו, כבר בפעולת ההימור, ללא קשר לרווח, נעשית הלבנה, בהיות הכספים שמשמשים להימורים רכוש אסור.
כתב האישום אינו מפורט : טענת הסנגורים הינה כי כתב האישום מייחס ניהולם של אתרי אינטרנט מבלי לפרטם ומבלי לציין את כתובות מועדוני ההימורים. בנוסף, לא פורטו המשחקים האסורים שנוהלו, על מנת שניתן לבדוק כשאלה של מומחיות. ניסוח בלתי מסוים מקשה על הנאשמים להתגונן. מנגד, ב"כ המאשימה טען כי די בציון דירות מגורים, יחד עם כתובת שננקבה במפורש. העדר הפירוט בנוגע לאתרי האינטרנט נובע מחוסר ראייתי. לשיטתו, לשאלת מקום ביצוע העבירה נודעת חשיבות זניחה אם הונחו בפני בית המשפט יסודותיה של עבירת ניהול ההימורים.
העדר פירוט מספיק של האישומים בהלבנת הון: לטענת ב"כ הנאשמים כתב האישום מייחס ניהול הימורים בהיקף של למעלה מ-30 מיליון ₪. המאשימה לא הבהירה האם מדובר בהיקפי הימורים או היקפי רווחים. לטענתם, סכום ההון שהולבן חייב להיות מדויק, נוכח החשיבות שלו בהקשר של ענישה, אם יורשעו. המאשימה אינה מציינת את הסכומים שהנאשמים קיבלו והעבירו למהמרים ומי הם המהמרים. כך גם לגבי פירוט פעולות ההלבנה ופריטות צ'קים. בנוסף, המאשימה לא פירטה כראוי את הסיף הספציפי בחוק שהפרו הנאשמים בפעולות ההלבנה.
בית המשפט פסק:
לעניין הטענה כי ניהול הימורים באינטרנט אינו מהווה עבירה - בית המשפט ציין כי בית המשפט העליון טרם קבע הלכה בסוגיה אך בפסיקת בתי המשפט המחוזיים נוטה הדעה לא להסתפק במיקומו של השרת לצורך בחינת מקום ביצוע העבירה. מיקום השרתים בחו"ל אינו מפקיע את התחולה הטריטוריאלית של חוק העונשין. בית המשפט עמד על המשמעות מרחיקת הלכת של פרשנות החוק המוצעת ע"י ב"כ הנאשמים, לפיה כל פעולה האסורה על ידי הדין הישראלי שנעשית במרחב האינטרנטי, תהיה פעולה מותרת שאינה ניתנת לאכיפה, מצב שהדעת אינה סובלת- טענת הנאשמים נדחתה.
לעניין הטענה כי המעשים המיוחסים לנאשמים אינם מהווים הלבנת הון - בית המשפט קבע כי הימנעות מניהול רישומים ודיווח לרשויות אינן מקיימות את היסוד של "פעולה ברכוש" הנדרש בחוק, מן הטעם שאין מדובר "בפעולה ברכוש" כהגדרתה בחוק. בקביעתו קיבל בית המשפט את טענת הנאשמים לעניין זה. מנגד, בית המשפט דחה את טענת הנאשמים לפיה כספי ההימורים צריכים להיות "מולבנים" בדרך חיצונית לבית ההימורים על מנת להוות פעולה "ברכוש אסור". עבירות ניהול הימורים היא עבירה קלאסית, בה האירוע העברייני שזור כבר מתחילתו בהלבנת הון.
לעניין הטענה כי כתב האישום אינו מפורט - באשר למקום העבירה, בית המשפט ציין כי אין מדובר ברכיב הנמנה עם יסוד מיסודות העבירה ולא בכתובת מותנית פליליותו של המעשה. מנגד, בית המשפט קיבל טענת הנאשמים ביחס לסוג המשחקים. פליליותו של משחק מותנית באפשרות לזכות בו בכסף לפי תוצאותיו. לפיכך, על המאשימה להוכיח את חוקיו, למעט מקרים בהם מדובר במשחק שהוא "מן המפורסמות". לחילופין, על המאשימה להתייחס אליו בשמו על מנת שהנאשם יוכל לדעת לתכנן הגנתו.
לעניין הטענה של העדר פירוט מספיק של האישומים בהלבנת הון-
בית המשפט ציין כי בכל הנוגע לפעולת ההימורים אין צורך להצביע על רווחים. הדבר שונה ביחס לפעולות שננקטו ע"י הנאשמים להלבנת רווחי ההימורים ולתחולת סעיף 3(א) לחוק. בית המשפט קבע כי ב"כ הנאשמים צודקים בטענתם לדרישת הפירוט הן לעניין האבחנה בין נאשם למשנהו והן לגבי פירוט פעולות ההלבנה הספציפיות תוך ציון סכומים, מספרי צ'קים ומקומות הפקדתם. כל פעולה היא עבירה בפני עצמה ויש ליתן לגביה את הפירוט הנדרש כמו לכל עבירה.
בהתאם להחלטות, בית המשפט הורה על תיקון כתב האישום.
פ(ב"ש) 6596-04-11 מ"י נ' מתי חג'אג' ואח', ניתן ביום 21.01.12
.מיסוי אזרחי מס הכנסה: מס תשומות בגין הוצאות משפטיות לצורך התגוננות במשפט פלילי
בית המשפט נדרש לשאלה האם ניתן לקזז מס תשומות בגין הוצאות משפטיות בהליך פלילי, תוך מתן דגש על תקנת הציבור.
חברת כהן ירון פיננסים בע"מ (להלן:"המערערת") הינה חברה שעיסוקה המרכזי מתן שירותי מטבע. אהרון אייל(להלן :"מנהל המערערת") הינו בעל השליטה והרוח החיה בפעילות המערערת. בשנת 2003 הוגש כתב אישום כנגד המערערת, מנהלה ונאשמים נוספים בחשד לביצוע עבירות של הלבנת הון ועבירות מס. בנוסף, מנהל המערערת הואשם לבדו בעבירות איומים, התחזות וניסיון לקבל דבר במרמה. במסגרת הסדר טיעון הורשעו הנאשמים על פי הודייתם בכתב אישום מתוקן. המערערת ניכתה את מס התשומות בגין הוצאותיה המשפטיות. מנהל המכס והמע"מ (להלן:"המשיב") הוציא למערערת שומה לפי מיטב השפיטה וחייב את המערערת בתשלום מס התשומות אשר ניכתה בגין הוצאות משפטיות. השגת המערערת נדחתה ועל כך הוגש ערעור.
לטענת המערערת, הייעוץ המשפטי ניתן לה במעורב בכמה סוגיות שונות: בקשר לעבירות המס בהן נחשדה ונחקרה; בהקשר אזרחי- הסדרת הסכמי מס עם הרשויות; ולצורך ייצוג המערערת ומנהלה בהליכים פליליים. לשיטת המערערת יש לאפשר לה לנכות את מס התשומות שכן הוצאו לצרכי עסקה. בנוסף, המערערת טענה כי יש לקבל את ערעורה על הסף לאור השתק שעומדת למשיב לטעון כנגד זכות ניכוי התשומות. מקורה של מניעות זו הינה בהחלטת המשיב להכיר בזכותה לנכות מס תשומות בגין הוצאותיה על הייעוץ המשפטי בשנת 2004 בהתאם לקבלות שהציגה.
מנגד, המשיב טען כי הניכוי אינו אפשרי מאחר ולא הובאו ראיות התומכות בטענה, כי ניתן לנכות מס תשומות בגין הליך פלילי, זאת בניגוד לפסיקה קיימת (ע"ש 1018/03 צנעני בן ציון נ' מע"מ רחובות) האוסרת זאת. וכן לאור הטענה כי מדובר בהוצאות פרטיות של מנהל המערערת שאינן ניתנות לניכוי ע"י המערערת. בנוסף טוען המשיב כי במידה ויותר בניכוי הוצאת התגוננות בפליליים למי שהורשע, אזי צפויה פגיעה בתקנת הציבור שתגרם כתוצאה ממתן "הטבה" למורשעים בתיקים פלילים.
בית המשפט פסק:
בית המשפט הדגיש כי המשיב מכיר בזכותה של המערערת לנכות הוצאות שהוציאה לצורך ייצוגה בהליכים אזרחיים או במהלך חקירות הקשורות לעבירות מס ושולל, מנגד, הכרה במס תשומות שהוצא לצורך הגנה בהליך פלילי.
בית המשפט קיבל את עמדת המשיב לפיה המערערת לא הוכיחה ולא הציגה ראיות תומכות כי חלק מהוצאותיה בגין יעוץ משפטי לשנים 2005-2007 נעשו בהקשר של עבירות מס או של התדיינות אזרחית עם רשויות המס. פועל יוצא הינו כי שומת המערערת נעשתה על יסוד התפיסה שכל הוצאותיה הוצאו עבור ייצוג בהליכים הפליליים. בית המשפט הדגיש כי לצורך עמידה בנטל הנדרש היה על המערערת לפצל את החשבוניות שקיבלה מעורכי דינה או להמציא תצהיר מטעמם המפרט את תשלומי שכר הטרחה.
בית המשפט רבע כי לצורך הקביעה אלו תשומות יש לאפשר למערערת לנכות כמס תשומות יש לבצע סינון בשלושה שלבים: השלב הראשון - הוצאות שניתן לייחס למערערת והוצאות שהוציאה עבור מנהלה, השלב השני - הוצאות שהוצאו "לצורך עסקה" של המערערת, קרי, לקידום מפעלה של המערערת או הוצאו במהלך עסקים רגיל שלה והשלב השלישי - אילו הוצאות ניתנות לניכוי לאור תקנת הציבור.
בחינת השלב הראשון - השירותים המשפטיים עליהם שילמה המערערת בקשר להליך הפלילי היו עבור המערערת, מנהלה ועבור שלושה נאשמים נוספים. לגבי הנאשמים הנוספים, אין מחלוקת כי אין לאפשר את ניכוי עלויות הייצוג שהוצאו עבורם. באשר ליכולת המערערת לנכות מס תשומות בגין השיעור היחסי שניתן לייחס לייצוג המנהל, בית המשפט קבע כי ניתן לעשות זאת ללא קושי כאשר הפעולות בגינם מואשם המנהל נעשו במהלך עסקי החברה. האישומים בהם הואשמו המערערת והמנהל במשותף מהווים אינדיקציה משמעותית להתקיימות המבחן שנקבע בפסיקה לפיו ניתן לייחס את ההוצאות המשפטיות שהוצאו לצורך ייצוג אורגן של החברה, אם העבירות נבעו מפעילותו לשמירה על נכסי או אינטרס החברה. כמו כן, בית המשפט קבע כי עבירת ההתחזות של המנהל נעשתה אף היא לטובת האינטרסים של המערערת וניתן לייחס את ההוצאה למערערת. נקבע כי לא ניתן לייחס למערערת את יתר האישומים. בית המשפט ציין כי יחד עם זאת, גם כאשר ניתן לייחס לחברה הוצאות משפטיות בגין עבירות של אורגן שלה, עדיין יתכן כי יש לראות את ההוצאות כמעורבות ולאפשר ניכוי רק של חלק מהן- כל מקרה ונסיבותיו ובהתאם למארג האינטרסים עליו הגן ההליך הפלילי.
בחינת השלב השני- באשר לניכוי מס התשומות אשר יותר בגין שירותים שניתנו לצורכי העסק, בית המשפט ציין כי מקובל לבחון האם הפעילות שהוגדרה כבלתי חוקית נעשתה לקידום המפעל של העוסק או שנעשתה במהלך הרגיל של החברה ( ע"ש 2/10 שיבלי נ' אגף מע"מ). במצבים אלה יש לראות בהוצאות כהוצאות לצרכי העסק. בית המשפט קבע כי מתן שירותי מטבע בהיעדר רישום ופעולות התחזות של מנהל המערערת נעשו לשם קידום העסק.
בחינת השלב השלישי - באשר לטענת המשיב כי אין להתיר הוצאות משפטיות מהטעמים שבתקנת הציבור, הודגש כי סוגיה זו טרם הוסדרה בחקיקה. בית המשפט סבר כי יש לסווג הוצאות ייצוג בהליך פלילי כהוצאות שאינן מסכלות מדיניות בעלת חשיבות ציבורית, זאת משום שאין דין קנס כדין הוצאות משפטיות המשולמות במהלך ההליך שבו נבחנת אשמת הנישום-נאשם ונקבעות בו הסנקציות שיוטלו עליו. ייצוג הנאשם מקדם מדיניות בעלת חשיבות ציבורית בדבר היות הנאשמים מיוצגים בהליכים פליליים, מדיניות אשר באה לידי ביטוי, בין השאר, בחוק הסנגוריה הציבורית. השיקול כי קיים החשש "שלא יהא החוטא נשכר" נידחה ע"י בית המשפט שקבע ששיקול זה אינו תקף ככל שמדובר בהוצאות הייצוג בהליך פלילי להבדיל מהוצאות שהן עצמן בלתי חוקיות ואף ביחס להוצאות עונשיות. בעקבות התרת הניכוי, הנאשם אינו נהנה מפירות הפרת החוק שכן הייצוג המשפטי בהליך הפלילי נועד להגביר את חשיפת האמת ולאזן בין כוחה של המדינה לכוחו של הנאשם ואינו מקנה כל הטבה לנאשם באופן אוטומטי. בסופו של ההליך, בית המשפט מכריע בשאלת האשמה והסנקציה בצידה.
בית המשפט קבע שבאיזון בין העיקרון הבסיסי של "שומת אמת" לבין שיקולי תקנת הציבור- כוחה של שומת האמת לגבור הואיל והכרה בהוצאות הייצוג עולה בקנה אחד עם מעמדה הרם של זכות הייצוג.
לסיכום, בית המשפט קבע כי מאחר ולא ניתן לייחס למערערת את כל ההוצאות המשפטיות, ואף מתוך ההוצאות שניתן לייחס לה, לא כל ההוצאות הוצאו לצורך עסקה של המערערת- לא ניתן לנכות כמס תשומות את ההוצאות במלואן. עם זאת, בית המשפט קבע כי דין הערעור להתקבל בחלקו ובנסיבות המקרה, המערערת יכולה להסתייע בכלל הקבוע בתקנה 18(ב)3 לתקנות מע"מ, לפיו המשיב יאפשר למערערת לנכות מס תשומות בגין רבע מהוצאות המשפטיות שהוציאה בשנים 2005-2007.
ע"ש(י-ם) 1012-10 כהן ירון פיננסים בע"מ נ' מנהל אגף המכס והמע"מ, ניתן ביום 16.01.12
.מיסוי פלילי מע"מ: הימנעות מהרשעה והטלת של"צ- גם בעבירות מס
בית המשפט המחוזי אישר החלטת בית משפט קמא לאי הרשעת נאשם בעבירות מע"מ וקבע כי לאור הנסיבות המיוחדות, לא קיימת הצדקה להתערב בהחלטה.
כנגד שרל אוחיון (להלן:"המשיב") הוגש בבית משפט קמא כתב אישום בעבירות מס ע"י מע"מ אשדוד (להלן:"המערערת"). כתב האישום ייחס לנאשם אי הגשת דו"ח תקופתי למע"מ בניגוד לסעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף (להלן:"החוק"). מעובדות כתב האישום עולה כי המשיב ובנו שימשו כמנהלים פעילים בחברת מוקד שירותי אבטחה בע"מ (להלן:"החברה"). בהתאם לחוק החברה הייתה מחויבת בהגשת דו"חות תקופתיים למע"מ ובתשלומי מס. בחודש ספטמבר 2006 הגישה החברה באמצעות המשיב דו"ח תקופתי המתייחס לעסקאותיה לחודש אוגוסט 2006. על פי הדו"ח הייתה החברה אמורה לשלם למע"מ סך של 230,775 ₪, כאשר בפועל שילמה סך של 27,197 ₪ בלבד. יתרת קרן החוב עמדה על 203,578 ₪, סכום אשר תפח עד לכדי סך של 422,000 ₪.
במהלך הליכי המשפט נקלע המשיב להליכי פשיטת רגל ואין באפשרותו לסלק את החוב למע"מ. כמו כן, בנו של המשיב נמלט מהארץ בשל אימת הנושים בשוק האפור וההליכים כנגדו בבית המשפט הותלו.
בית משפט קמא ציין כי המשיב פעל מתוך רצון לעזור לבנו, נוכח הקשיים הכלכליים והוסיף את שמו כמנהל החברה, בלא שנשא בה בתפקיד ממשי. בריחת הבן הותירה את המשיב לשאת בנטל תביעות עד להכרזתו כפושט רגל. עוד נקבע כי המשיב נטול עבר פלילי, עסק בפעילות התנדבותית בשירות האזרחי ובמשטרה כיום עובד כמנהל מחסן נשק. בנוסף, בית המשפט ציין כי מדובר בעבירה יחידה שאינה משקפת דפוס התנהגות קבוע. לנוכח החשש כי הרשעה עלולה "פגוע בצורה אנושה" ביכולת הנאשם להמשיך בעבודתו בתחומי אבטחה ונשק, נמנע בית המשפט מהרשעתו של המשיב והטיל עליו, צו מבחן ו- 360 שעות של"צ. על אי הרשעת המשיב הגישה המדינה ערעור על קולת העונש.
ב"כ המערערת טענה כי מתסקיר שירות המבחן עולה כי ההמלצה להימנע מהרשעת המשיב לוותה בהתלבטות, נוכח אופי העבירה, חומרתה ואי הסרת המחדל. לטענת ב"כ המערערת בית משפט קמא נתן משקל יתר להיבט השיקומי בלא ביטוי מאזן לשיקול הציבורי ולצורך בענישה מרתיעה. נסיבותיו הקשות של המשיב אינן שונות וחורגות מנאשמים אחרים בעבירות מס. עוד נטען, כי המשיב מתקשה לקחת אחריות אמיתית על מעשיו כבעל תפקיד ובעלים בחברה.
מנגד, ב"כ המשיב טען כי מדובר בעבירה המוגדרות כעוון ובמקרים הולמים ניתן להימנע מהרשעה. לטענתו, המערערת מתעלמת מהנזק הממשי והקונקרטי אשר עלול להיגרם למשיב אם יורשע. בעניין זה צוין כי כל בני משפחתו של המשיב נפגעו כלכלית עקב הסתבכויות הבן והמשיב פעל מתוך מחויבות הורית לסייע לבנו לשקם עצמו כלכלית.
בית המשפט פסק:
בית המשפט ציין כי הימנעות מהרשעה בנאשמים בגירים הינה בבחינת החריג לכלל. האינטרס הציבורי בהרשעה בעבירות מס הוא ברור ויש בהימנעות משום העברת מסר שלילי לציבור נאמן המדקדק בחובות תשלום המיסים, חרף הקשיים בכך. עם זאת, בית המשפט העליון לא סתם את הגולל על אפשרות של הימנעות מהרשעה"...כאשר קיימות נסיבות מקלות כבדות משקל" המצדיקות אי הטבעת "אות קלון של פליליות".
לאחר ששקל את כל הנסיבות והפגיעה הנלווית להרשעה על אפשרות העסקתו של המשיב, בית המשפט הגיע לכלל דעה כי לא קיימת הצדקה מובהקת, במקרה זה, להתערב בהחלטת בית משפט קמא. אין לומר כי הכרעת בית משפט קמא שלא להרשיע את המשיב, הינה כה מופרכת עד כי לא ניתן לקיימה.
הערעור נדחה.
הערת מערכת: מדובר בפס"ד מבורך, הואיל ולא אחת המדינה טוענת כי בעבירות מס לא ניתן להגיע לתוצאה של אי הרשעה.
ע"פ 23401-11-11 מ"י מע"מ אשדוד נ' אוחיון, ניתן ביום 01.02.12
.חדשות ועדכונים
לחדשות ועדכונים נוספים לחץ כאן
|
