.מיסוי פלילי מע"מ: מאסר בגין עבירות מס בניגוד לחוק מע"מ

בית המשפט השלום גזר, במסגרת הסדר טיעון, 14 חודשי מאסר לנאשם בגין קיזוז מס תשומות ללא מסמך והגשת דו"חות כוזבים. בית המשפט ציין כי אלמלא הסדר הטיעון היו מוטלים על הנאשם עונשים חמורים יותר.  

חברת ספאא לכח אדם בע"מ (להלן:"הנאשמת 3") עסקה באספקת כוח אדם ונרשמה כעוסק מורשה. וסים זהוה (להלן:"נאשם 2") רכש את מניות החברה בתאריך 12.07.03 ושימש כבעל מניות ומנהל פעיל בנאשמת. ברהאן קדמאני (להלן:"נאשם 1") שימש כמנהל פעיל בנאשמת. כנגד הנאשמים הוגש  כתב אישום בגין ביצוע עבירות מס בניגוד לחוק מע"מ (להלן:"החוק"). באישום הראשון יוחס לנאשם 1 סירוב להתייצב לחקירה- עבירה לפי סעיף 117(א)(2) לחוק. באישום השני יוחס לנאשמים הסתרת מסמכים שנדרשו להציג וכן הגשת 8 דו"חות מע"מ כוזבים בהם ניכו מס תשומות בסך 856,279 ₪. בגין הסתרת המסמכים יוחס לנאשמים 1 ו-2 עבירה לפי סעיף 117(ב)(7) לחוק ובגין ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין ומסירת ידיעות כוזבות יוחסו לנאשם 1 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) ו- 117(ב)(8) לחוק. האישום השלישי מייחס לנאשמים 1 ו-2 אי ניהול ספרי חשבונות כנדרש ובסטייה מהותית מהוראות החוק (ספרי הנאשמים נפסלו) – עבירה לפי סעיף 117(א)(7) לחוק. האישום הרביעי מייחס לנאשמים אי הגשת 16 דו"חות מע"מ תקופתיים – עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק. 

במסגרת הסדר טיעון וכתב אישום מתוקן הורשעו הנאשמים על פי הודייתם בעבירות המיוחסות להם. הצדדים הגיעו להסדר עונשי לפיו המאשימה תעתור כנגד נאשם 1 לעונש מאסר של 14 חודשים וקנס לשיקול דעת בית המשפט וכנגד נאשם 2 הטלת מאסר של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות. על הנאשמת 3 יוטל קנס סמלי.

 
בית המשפט פסק:

הנאשמים הורשעו בעבירות כלכליות חמורות, לא התייצבו לחקירה, הגישו דו"חות כוזבים וניהלו את הספרים בסטייה מהותית מהוראות החוק. על בית המשפט לתת דעתו לקלות ביצוע העבירות, נפיצותן והצורך בהרתעת רבים. בית המשפט נתן משקל רב להיקף העבירות ולכך שבוצעו בשיטתיות ולאורך זמן. בית המשפט נתן משקל למצבם הכלכלי הקשה של הנאשמים ולעובדה כי מחדלי האישום הרביעי הוסרו. לשיטת בית המשפט, אלמלא הצדדים היו מגיעים להסדר טיעון היו מוטלים עליהם עונשים חמורים יותר. באשר לנאשם 1, בית המשפט מצא לנכון להחמיר עימו בשל היותו מנהלה הפעיל של הנאשמת ולאור האישומים הרבים בהן הורשע. באשר לקנס, בתי המשפט ציין את מדיניות הענישה בעבירות כלכליות וסקר פסיקה ענישה לעניין רכיב הקנס.
לאחר שמצא כי הסדר הטיעון עומד בתנאי הסבירות ובחן את כל השיקולים גזר בית המשפט על נאשם 1 עונש מאסר של 14 חודשים וקנס כספי בסך 40,000 ₪. על נאשם 2 גזר בית המשפט 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות וקנס כספי בסך 30,000 ₪. על הנאשמת 3 הוטל קנס כספי בסך 10,000 ₪.

 
ת"פ(טבריה) 25082-09-09 מ"י נ' ברהאן קדמאני ואח' ניתן ביום 12.01.12 

.הלבנת הון: חילוט כלי רכב במסגרת חוק איסור להלבנת הון

בית המשפט הרשיע את השליחים שהעבירו כספי הימורים והורה על חילוט כלי הרכב וציין כי באמצעותם בוצעו עבירות הלבנת ההון.

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה (להלן:"המאשימה") הגישה כתב אישום חמור כנגד מספר רב של נאשמים בגין ארגון וסיוע של ארגון לעריכת הגרלות והימורים, ביצוע פעולות ברכוש אסור ועבירות מס. כנגד חלק מהנאשמים יוחסו גם עבירות של הלבנת הון. 

בהתאם לכתב האישום נעם עוזרי וערן חיים (להלן:"הנאשמים") שימשו כשליחים במסגרת אתר הימורי ספורט באינטרנט. במסגרת תפקידם אספו הנאשמים והעבירו בפועל את כספי ההימורים בין המהמרים השונים, עובדי האתר, ראשי הקבוצות השותפים. פעם בשבוע נערך חישוב שבועי של זכיות והפסדי מהמרי האתר ועל פי החישוב היו הנאשמים יוצאים לסבב איסוף חובות, כשהם רכובים על קטנועים או במכוניתם הפרטית. בגין איסוף הכספים קיבלו הנאשמים 500 ₪ ליום עבודה. הנאשמים הורשעו בכתב אישום מתוקן.

במסגרת הטיעונים לעונש, ב"כ המאשימה עתרה להשתת עונש מאסר בפועל, לכל הפחות בעבודות שירות. לטענתה, מדובר בנאשמים אשר שימשו כעורק מרכזי להעברת כספים והעבירו מיד ליד סכומים העולים על 200 מיליון ₪.  לטענתה מיקומם של הנאשמים במדרג ההיררכי של הארגון הינו מעל עובדי האתר או הטכנאים שבו את האתר. מעמדם, לשיטת המאשימה, קרוב לזה של ראשי קבוצות המהמרים.
מנגד, ב"כ הנאשמים ציינו כי מדובר בשליחים גרידא אשר מעמדם אינו שונה משל קלדנים. בפעילות הנאשמים לא היה רכיב של שיקול דעת והם העבירו מעטפות ממקום למקום ללא השתתפות ברווחי האתר. לפיכך, יש להשקיף על הנאשמים במדרג הנמוך של הפירמידה ובהתאם לגזור את עונשם.

 
בית המשפט פסק:

בית המשפט ציין את חומרתן של עבירות ההימורים בכלל, ובאינטרנט בפרט, והפנה לגזר הדין בעניינם של מקימי האתר. בית המשפט עמד על התכליות שבבסיס עבירת ארגון ההימורים ומצא חומרה יתרה בעובדה שהנאשמים ניצלו ידע מקצועי שהיה בידיהם להקמת אתר המיועד לביצוע עבירות פליליות. בית המשפט סקר את העונשים השונים שהטיל על המעורבים בפרשה, הן במדרג הנמוך והן במדרג הגבוה. המתווה העונשי במסגרת הסדרי הטיעון ברור: ראשי הקבוצות נידונו לעונשי מאסר וקנס ואנשי התשתית נידונו למאסר מותנה וקנס. לגבי הנאשמים, בית המשפט קבע כי עניינם קרוב יותר לקלדנים ולאנשי התשתית מאשר לראשי הקבוצות. בית המשפט התבסס על קביעתו במספר מישורים: היעדר שיקול דעת, היעדר רווח אישי ואי ניצול יכולת אישית מיוחדת. עבודתם התבססה למעשה רק על יכולתם לנהוג בכלי רכב שבבעלותם.
לאחר שבחן את כל השיקולים ולקח בחשבון את גילם הצעיר של הנאשמים, העדר עבר פלילי ונטילת אחריות מוקדמת גזר בית המשפט על הנאשמים מאסר מותנה וקנס כספי בסך 10,000 ₪.
בנוסף, בית המשפט עשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 21 (א) לחוק איסור הלבנת הון והורה על חילוט הרכבים והקטנועים של הנאשמים. בית המשפט קבע כי באמצעות כלי הרכב בוצעו עבירות הלבנת הון נשוא כתב האישום והם שימשו לביצוע העבירה. בית המשפט דחה את בקשת המאשימה לחילוט חשבון חיסכון של אחד מהנאשמים לאחר שקבע כי לא הוכח קשר בין הסכום המצוי בו לבין העבירות נשוא כתב האישום.

 
ת"פ(ראשל"צ) 6791-03-10 מ"י פרקליטות המדינה נ' מרקוס ואח', ניתן ביום

.מיסוי אזרחי מס הכנסה: פסילת ספרים בעסק למכירה ותיווך מכוניות

בית המשפט דחה ערעור על פסילת ספרים בגין הפרת חובת הרישום והוראות ניהול ספרים.

כנגד  רוחאנא ג'ודי (להלן:"המערער") הינו הבעלים והמנהל של עסק המשמש למכירה ותיווך רכבים בשם "רוני מוטורס". לאור טיב העסק והיקף העסקאות היה המערער מחויב בשנת 2007 לנהל את חשבונותיו בשיטת החשבונאות הכפולה. בתאריך 30.04.07 נערכה ביקורת ספרים אצל עסקו של המערער ובמהלכה נמצא כי המערער קיבל המחאות אשר לא נרשמו בספריו. מדובר בהמחאות בסכומים שונים שנמסרו למערער ע"י לקוחותיו ובחלקם מועד הפירעון חלף עוד טרם מועד הביקורת. לטענת המערער, ההמחאות ניתנו כביטחון בלבד והיו אמורות להיות מוחלפות בתשלומי מזומן. בעקבות ממצאי הביקורת זומן המערער לחקירה ולמתן גרסה. פקיד שומה חיפה (להלן:"המשיב") פסל את ספרי המערער ועל כך הוגש ערעור.

המערער טען כי לא הייתה כל עילה לפסול את ספריו שכן לא הייתה מוטלת עליו כל חובה לרשום את ההמחאות כתקבולים. לפי הסברו הוא אינו חייב בהוצאת חשבוניות מס על כל מחיר העסקאות אלא רק על רכיב העמלה שהוא מקבל. ההמחאות נמסרו להבטחת העסקאות ולא לתשלום העמלות. לטענתו, ההמחאות נרשמו ב"רישום ראשוני" כנדרש לפי סעיף 17(א) להוראות ניהול פנקסים שכן ההמחאות נרשמו בחשבוניות שהוציא. בנוסף, המערער טען כנגד הליך השימוע ועל עילת הפסילה.

 
בית המשפט פסק:

בית המשפט ציין כי הוראות ניהול ספרים למיניהן נועדו לאפשר ביקורת יעילה, מהירה וקלה על חשבונותיו של הנישום על מנת לקבוע מס אמת. הוראות הניהול קובעות שורה של הגדרות לספרי חשבונות שונים והנחיות מפורטות לאופן הניהול והרישום. בעניינו, אין חולק כי מכוח הוראות ניהול ספקים מחויב המערער לרשום כל תקבול שקיבל במהלך עסקו, רישום שובר קבלה לכל תקבול והחזקת ספר תקבולים ותשלומים. כמו כן, ההוראות מחייבות לרשום תקבולים ותשלומים בשל פיקדונות שמתקבלים במהלך הרגיל של העסק. בית המשפט ציין כי רישומו של התקבול אינו מותנה בכך שהתקבול מהווה הכנסה חייבת וגם תקבול שאינו בגדר הכנסה מחויב ברישום. הסבריו של המערער כי הצ'קים נמסרו עד להחלפתם בתשלומים אחרים לא הובררו ולא זומנו לעדות מוסרי הצ'קים, אך אין בכך לשנות את המסקנה כי מדובר בתקבולים חייבים ברישום.
לאחר שבית המשפט קבע כי מדובר בתקבולים הוא בחן האם הופרה חובת הרישום. טענת המערער כי די היה ברישום התקבולים בחשבוניות המס כדי להוות "רישום ראשוני" נדחתה ע"י בית המשפט. הוצאת חשבוניות בגין העסקאות אינה פוטרת את הנישום מרישום התקבול בשוברי קבלה ומרישום התקבול בספרי התקבולים. בתי המשפט קבעו פעמים רבות כי רישום חלופי אינו יכול לבוא כתחליף לרישום לפי ההוראות וכי רישום בחשבוניות אינו מהווה תחליף להוצאת שובר קבלה (עמ"ה 314/90 בלייר נ' פקיד שומה ת"א). עוד נקבע כי  המערער לא הוכיח את הרישום החלופי והחשבוניות שצורפו אינן מספיקות למלא את דרישת הרישום שכן אינן כוללות את פרטי ההמחאות נשוא המחלוקת. כך גם לא צורפו לערעור ספרי הרכבים ולא ניתן היה להעריך האם אותו רישום חלופי הנטען ממלא את תכלית הוראות הניהול ומאפשר מעקב ופיקוח על התנועות הכספיות בעסק. בית המשפט הדגיש כי חובת הרישום והפרתה אינם מחייבים את המסקנה לפסילת הספרים אם לנישום הסבר מניח את הדעת על מחדלו ובקיומה של "סיבה מספקת". במקרה זה לא מדובר במקרה בודד אלא בשיטה של המערער לפיה אין לרשום המחאות מעותדות שניתנו לפיקדון או לביטחון. כאשר שיטת ניהול החשבונות אצל נישום הינה לקויה קשה למצוא סיבה מספקת.
טענת המערער כי טעה המשיב בשיקול דעתו בפסילת הספרים, עליה נסמך בחוזר מ"ה 25/93 ובפסיקת בתי המשפט לעמדה מקילה עם נישומים ומניעת תוצאות קשות מפסילת ספרים, נדחתה ע"י בית המשפט. בנוהל שהוצג נקבע מפורשות כי מקום בו קיימת אצל נישום שיטה לקויה של רישום תקבולים ראוי לפסול את ספריו. בנוסף, טענת המערער כי פקיד השומה יכול היה להסתפק בהמרת הפסילה באזהרה נדחתה אף היא. אין חולק כי על פקיד השומה לשקול את השימוש בסנקציות השונות העומדות לרשותו ולהפעיל את שיקול דעתו בהתאם לעקרונות המשפט המנהלי החלים עליו. בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתו של פקיד השומה אלא במקרים חריגים בהם הוא חורג ממתחם הסבירות או פועל משיקולים זרים. בנסיבות המקרה, כאשר מדובר בשיטה לקויה ובמספר תקבולים שלא נרשמו אין מקום להתערב בשיקול דעתו של המשיב.

הערעור נדחה.

ע"מ(חיפה) 838/08 ג'ודי נ' פקיד שומה חיפה, ניתן ביום 11.01.12     

.מיסוי פלילי מס הכנסה: הרשעת מנהל דפוס בעבירות מס בגין אי הגשת דו"חות

בית המשפט גזר על מנהל בית הדפוס 4 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ונתן משקל לנסיבות הנאשם ולעובדה כי ריצה עונש מאסר בגין עבירות שבוצעו בתקופות זמן חופפות. 

כנגד בועז הראל (להלן:"הנאשם") וחברת דפוס בועז בע"מ (להלן:"הנאשמת") הוגש ע"י מדור תביעות מס הכנסה ת"א (להלן:"המאשימה") כתב אישום בגין ביצוע עבירות מס בניגוד לפקודת מס הכנסה (להלן:"הפקודה"). מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשמת עסקה בשירות דפוס והנאשם שימש מנהלה הפעיל. בין השנים 2003- 2006 לא הגישה הנאשמת דו"חות על הכנסותיה והנאשם לא הגיש דו"חות שנתיים אישיים לשנים 2004-2005 והצהרת הון. הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן כדלקמן:  הנאשמת הורשעה ב-6 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיפים 216(4) ו- 222(א) לפקודה, הנאשם הורשע ב- 8 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד, 6 עבירות של אחריות מנהלים לפי סעיף 224א'  ועבירה של אי הגשת הצהרת הון לפי 216 (1) לפקודה. 

ב"כ המאשימה, במסגרת הטיעונים לעונש, ציינה את משך הרב בו בוצעו העבירות, אי הסרת המחדלים, עברו הפלילי של הנאשם בעבירות מס ואת העובדה כי מדובר בעבירות חמורות המקשות על יכולתו של פקיד השומה לאמוד את הכנסות הנאשמים. בנסיבות העניין, עתרה המאשימה להשתת עונש של 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות וקנס כספי משמעותי.
מנגד, ב"כ הנאשם ציין כי המחדלים הוסרו בחלקם ע"י הגשת הדו"חות האישיים של הנאשם. באשר לדו"חות החברה שלא הוגשו, נטען כי מדובר בסיבה טכנית של קושי באיתור ואיסוף של המסמכים הנדרשים להכנת הדו"ח, ובכל מקרה מדובר בדו"חות הפסד. בנוסף, ב"כ הנאשמים ביקש להתחשב בעונשם של הנאשמים לאור העובדה כי הנאשם ריצה עונש מאסר של 12 חודשים בגין עבירות מע"מ הקשורות לאותה מסכת עובדתית. הנאשם נכה, נטל אחריות על מעשיו, מצבו הכלכלי קשה והוא הודה בהזדמנות הראשונה. לנוכח מצבו הקשה עתר הסנגור לצמצום מספר חודשי המאסר בעבודות שירות וקנס נמוך.
 

בית המשפט פסק:

בית המשפט ציין את חומרת העבירות ואת הפגיעה באינטרס הציבור ובקופת המדינה. כמו כן, בית המשפט מחויב לאזן בין הפגיעה באינטרס הציבורי לבין נסיבות המקרה הספציפי ונסיבותיו האישיות של הנאשם, תוך הכוונת נורמת התנהגות ראויה. הנאשמים נמנעו מדיווח על הכנסותיהם במשך 6 שנים רצופות וניתן ללמוד מכך על חוסר הפנית חומרת המעשים וחשיבות הדיווח כהלכה לרשויות המס. נסיבות אלו עולות לכדי התעלמות המוטלת על פי דין וזלזול של ממש ברשויות האכיפה והחוק. בית המשפט הדגיש כי אי דיווח בתקופת זמן ארוכה מצדיק הטלת מאסר בפועל אך העובדה כי הנאשם ריצה עונש מאסר בגין תקופות זמן חופפות ויכול היה לצרף את התיקים עומדת אף היא כשיקול עונשי. באשר לאי הסרת המחדלים, בית המשפט נתן לכך משקל לחומרא אך יצא מנקודת הנחה, כי לאור קשייה הכלכליים של הנאשמת, לו היו מוגשים הדו"חות הם היו דו"חות הפסד.  לזכות הנאשם עמדה הודייתו המוקדמת, לקיחת אחריות על מעשיו והעובדה כי הנאשמת אינה פעילה מזה 4 שנים.
לאחר ששקל את כל השיקולים גזר בית המשפט על הנאשם תקופת מאסר בת 4 חודשים בדרך של עבודות שירות וקנס כספי בסך 10,000 ₪ בעשרה תשלומים.
 
הערת מערכת:  עיון מדוקדק בגזר הדין מלמד כי יש אי התאמה בין מספר העבירות למספר שנות המס הרלוונטיות. היה ואכן עסקינן באי הגשת 14 דוחות כמופיע בגזר הדין מדובר בעונש מקל ביחס לרמת הענישה ולעובדה כי מרבית המחדלים לא הוסרו.

 
ת"פ(ראשל"צ) 3677/08 מ"י מדור תביעות מס הכנסה ת"א נ' דפוס בועז ואח', ניתן ביום 10.01.12

.חדשות ועדכונים

לחדשות ועדכונים נוספים לחץ כאן