ברכות לשנה החדשה

         שנה טובה 

לכל חברינו, מכרינו, לקוחותינו קולגות יקרים 

  שנת שלום וברכה, שנת שגשוג ופריחה, בריאות ומשפט צדק
 

.מיסוי פלילי מע"מ: חשבוניות פיקטיביות בעולם האופנה

ציון אליהו (להלן:"הנאשם") היה בין השנים 2005-2006 מנהלה הפעיל של חברת צביאל מחסני אופנה בע"מ (להלן:"הנאשמת"). כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירות חמורות בניגוד לחוק מע"מ. כעולה מכתב האישום בשנת 2005 קיבלו הנאשמים 27 חשבוניות מס פיקטיביות ע"ש חברת אלירן אופנה בע"מ מבלי שעשו עסקה עם חברה זו. בדו"חות שהוגשו למנהל מע"מ ניכו הנאשמים מס תשומות הגלום בחשבוניות הפיקטיביות בסך 254,602 ₪. בשנת 2006 קיבלו הנאשמים 50 חשבוניות מס פיקטיביות, ובדו"חות שהגישו ניכו מס תשומות בסך 834,831 ₪ כאשר בסך הכל ניכוי הנאשמים בתקופה הרלבנטית לכתב האישום מס תשומות בסכום של 1,089,433 ₪.

הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום וטענו לעסקאות אמת  ולאחר ניהול הוכחות הורשעו בניכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מסמך במטרה להתחמק מתשלום מס ובנסיבות מחמירות- 76 עבירות לפי סעיפים 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף (להלן:"החוק") + 117(ב2)(3) וכן במסירת דו"חות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס- 11 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק.

במסגרת הטיעונים לעונש הדגיש ב"כ המאשימה כי לנאשם הרשעה קודמת בעבירות ניכוי תשומות בהעדר מסמכים וביחד עם הרשעה בתיק זה, לנאשם רצף עברייני מתמשך. כמו כן צוינה כמות העבירות והיקפן הכספי והודגשה גישתם המחמירה של בתי המשפט כלפי עברייני מס בכלל ובעבירות של שימוש בחשבוניות פיקטיביות בפרט. כמו כן, ב"כ המאשימה הדגיש כי הנאשם לא הסיר את המחדל ולו באופן חלקי ועתר להשית עליו מאסר בפועל לתקופה ממושכת וקנס מכביד.

מנגד, מטעם הנאשם העידו 4 עדים אשר דיברו בשבחו וציינו את עזרת הנאשם לנערי שוליים ונזקקים וכן את העובדה כי חיבר בין הקהילה הדתית לחילונית במקום מגוריו. הנאשם ציין כי הוא אב ל-6 ילדים, כאשר עמד על מחלת הסרטן של בתו. מצבו הכלכלי קשה מאוד, חשבונותיו מוגבלים והוא נעדר נכסים. עוד הוסיף הנאשם כי לא ביצע את העבירות בהן הורשע והוא חש נרדף ע"י רשות מע"מ. לעניין הנאשמת נטען כי היא מעסיקה ומפרנסת 35 משפחות. ב"כ הנאשמים ציין כי גם לאחר ההרשעה הנאשמים כופרים במיוחס להם ועתידים לערער על עצם ההרשעה ועתר לבית המשפט להפעיל את מידת החסד והרחמים בגזירת הדין.

בית משפט פסק:

בית המשפט ציין כי הענישה הקבועה על פי דין לעבירות של ניכוי תשומות בנסיבות מחמירות הינה 7 שנות מאסר ולצד העונש מצווה ומוסמך בית המשפט להטיל קנסות בשיעורים ניכרים. סטנדרט הענישה משקף את התפיסה הציבורית בנוגע לחומרתן של עבירות מס. בתי המשפט חזרו והדגישו כי בביצוע עבירות מס גוזל העבריין מן הקופה הציבורית, פוגע במשק ובכלכלה וכן פוגע באינטרס הציבורי –חברתי של נשיאה שוויונית בנטל המס. בשל מאפיינים אלה נפסק כי קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה של הרתעה ושירוש העבירות בדרך של ענישה מכבידה. בפרשה זו מדובר על שימוש בשבעים ושש חשבוניות מס פיקטיביות על פני תקופה ארוכה, דיווחים כוזבים וסכומי מס גבוהים. בית המשפט קיבל את טענת ב"כ המאשימה כי מעבר לעובדה שלנאשם עבר פלילי בתחום עבריינות המס, הרי שיש בעבירות שביצע באמצעות ובמסגרות חברות שונות בהן הוא מנהל פעלי כדי לבטא עליית מדרגה והסלמה בהתנהלות העבריינית וכן העדר הפנמה של הפסול בעבריינות המס. לנסיבות לחומרא ציין בית המשפט את העובדה כי המחדלים לא הוסרו והעדר חרטה על ביצוען. לנסיבות לקולא הביא בית המשפט בחשבון את נסיבותיו הקשות של הנאשם, על אף שלא הובאו מסמכים תומכים.

לאחר שבחן את הנסיבות, עקרונות הענישה המקובלים ושקל את כל השיקולים גזר בית המשפט על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 27 חודשים וקנס כספי בסך 125,000 ₪. על הנאשמת הוטל קנס כספי בסך 50,000 ₪.

ת"פ (ת"א) 3466/08 מ"י נ' ציון אליהו ואח', ניתן ביום 05.09.11

.מיסוי פלילי מס הכנסה: הסיר מחדלים וקיבל 9 חודשים

כנגד אבנר מוכתר (להלן:"הנאשם") הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירות מס חמורות. כעולה מכתב האישום, בשנים 2007-2003 ניהל הנאשם עסק להמרת מטבע, ניכיון שיקים וממכר סיגריות וכרטיסי חיוג בפתח תקווה (להלן:"העסק"). בתקופה הרלבנטית לא ניהל הנאשם ספרים כדין על מנת להתחמק מתשלומי מס, הפיק חשבוניות מס כוזבות אשר אינן מבטאות את הכנסותיו האמיתיות ונמנע מרישום מכלול עסקאותיו ומהפקת חשבוניות בגינן. מכתב האישום עולה כי לנאשם היו הכנסות של לא פחות מ- 21,383,800 ₪. הכנסתו החייבת של הנאשם הייתה לא פחות מ- 1,069,190 ₪ אך הוא דיווח על הכנסה חייבת בסך 102,800 ₪ בלבד. הנאשם העלים מרשות המיסים הכנסה חייבת בסך של למצער 800,000 ₪.

הנאשם הודה במסגרת כתב אישום מתוקן והורשע ב- 4 עבירות של השמטה במזיד בכוונה להתחמק מתשלום מס בניגוד לסעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה (להלן:"הפקודה"), הכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים ורשומות אחרות במזיד ובכוונה להשתמט מתשלום מס בניגוד לסעיף 220(4) לפקודה, 60 עבירות בניגוד לסעיף 117(ב)(6) לחוק מס ערך מוסף ( להלן:"החוק"), ב- 5 עבירות של שימוש במרמה, עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס בניגוד לסעיפים 220(5) וב- 60 עבירות בניגוד לסעיף 117(ב)(8) לחוק. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הרף הגבוה יעמוד על 12 חודשי מאסר והרף הנמוך יעמוד על 6 חודשי עבודות שירות.

ב"כ המאשימה, במסגרת טיעונים לעונש, הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשם ובהסתמך על פסיקה בעבירות דומות עתרה להשית על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל בהתאם לרף הגבוה, מאסר על תנאי וקנס. לטענת ב"כ המאשימה העונש המבוקש משקף נכונה את האיזון בין חומרת המעשים לנסיבותיו של הנאשם. לחומרה ציינה ב"כ המאשימה את השמטת ההכנסות השיטתית במשך 5 שנים בסך 800,000 ₪ ואת מדיניות הענישה להשתת עונשים מאחורי סורג ובריח. כמו כן, ב"כ המאשימה ציינה לקולא את נסיבותיו האישיות הקשות והסרת המחדל.

מנגד, ב"כ הנאשם, הדגיש כי הנאשם ביקש לערוך שינוי של ממש בחייו ונטש את דרך הפשע. הנאשם שיתף פעולה עם רשויות המס, סגר את עסקו בשנת 2007  והסיר את כל המחדלים בתיק. נסיבותיו האישיות של הנאשם קשות, מצבו הבריאותי קשה וכיום מתקיים בצמצום מניהול אתר אינטרנט. ב"כ הנאשם עתר לבית המשפט שלא למצות עם הנאשם את הדין ועתר לעונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

בית המשפט פסק:

בית המשפט ציין את מדיניות הענישה המחמירה והעקבית בעבירות מס כאשר מרכז הכובד הינו האינטרס הציבורי הגובר על פני האינטרס הפרטי. במקרה זה יש ליישם את מדיניות הענישה במשנה תוקף וזאת לאור התקופה הממושכת והשיטתיות בה הונה הנאשם את רשויות המס. בית המשפט ציין לקולא את העובדה כי יש בהסרת המחדל משום הבעת חרטה כנה על המעשים, אולם אין בה כדי להטות את הכף ולהימנע מהטלת מאסר בפועל.  

לאחר ששקל את כל השיקולים, לחומרא ולקולא, גזר, בין היתר, בית המשפט על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסך 10,000 ₪.

ת"פ (פ"ת) 11658-05-09 מ"י נ' אבנר מוכתר, ניתן ביום 07.09.11

.מיסוי אזרחי מע"מ: פסע לפני הגשת ערעור מע"מ חזר מהחלטתו

לאחרונה פנתה למשרדנו חברה קבלנית (להלן:"החברה"), להגשת ערעור, לאחר שהשגה שהגישה על שומת עסקאות שהוצאה לה נדחתה ע"י מע"מ (להלן:"מנהל מע"מ"). החברה עוסקת מזה 40 שנה בביצוע עבודות תשתיות, פיתוח ובניין. עיקר לקוחותיה הם גופים ממשלתיים במקומות שונים בארץ. במהלך השנים 2001-2008, זכתה החברה במספר גדול של מכרזים. לצורך ביצוע העבודות התקשרה החברה עם קבלן משנה (להלן:"קבלן המשנה"). בהתאם למכרזים הוציאה החברה לגוף הממשלתי, באמצעות קבלן המשנה חשבוניות מס עבור ביצוע עבודות. רוב רובה של העבודה שולמה. כמיליון ש"ח לא שולם והחברה המתינה לאורך תקופה ארוכה לקבלת אישור על ביצוע העבודה מגורם ממשלתי וקבלת התמורה. לאחר דין ודברים בשנת 2008, הודיע הגוף הממשלתי כי לא רק שלא אישר את חשבון העבודה הואיל והעבודה לא בוצעה, אלא הוסיף כי חשבוניות המס לא הגיעו מעולם לידו. רו"ח של החברה אשר ראה את יתרות החובה שנוצרו עקב הוצאות החשבוניות הורה על הוצאת חשבוניות זיכוי.

טענתה העיקרית של החברה כנגד השומה  הינה כי החברה  לא הייתה אמורה להוציא כלל חשבוניות מס הואיל ובחקירת הנושא הסתבר כי לא בוצעו העבודות עבור הגוף הממשלתי, קבלן המשנה פעל שלא כדין ואף לא העביר את החשבוניות שהנפיקה החברה לגוף הממשלתי. במצב דברים זה לא שולמו חשבוניות המס.  

מנהל מע"מ דחה את טענות החברה וביסס את החלטתו על הודעות ותשאולים שנערכו ולפיהם הודעות הזיכוי יצאו בגין יתרות החובה שנבעו מאי תשלום התמורה. בנימוקיו העלה מנהל מע"מ  שתי טענות חלופיות עיקריות: האחת-  הודעות הזיכוי לא יצאו ע"פ סעיף 23 להוראות מס הכנה ( ניהול פנקסי חשבונות) התשל"ג -1976(להלן:"ההוראות"). בהתאם להוראות, הודעות זיכוי יכללו, בין היתר, את הפרטים הבאים: שם הנישום, מענו, מספר החברה ברשם החברות, תאריך, שם לקוח, מספרי ותאריכי החשבוניות אליהן מתייחסות הודעות הזיכוי, הסיבה לשינוי סכום החשבונית, סכום החיוב או הזיכוי ללא מע"מ וחתימת הנישום או מטעמו. מדובר בפגם טכני בהוצאת חשבוניות הזיכוי ודרישות בהן לא עמדה החברה. הטענה השנייה התבססה על תקנה 24א לתקנות מע"מ (להלן:"התקנות")- "הכרה בחוב אבוד", לפיה לצורך הודעת זיכוי בגין תמורה שלא שולמה וחוב אבוד יש לצרף מסמכים תומכים. כמו כן, יש להוציאה לאחר 6 חודשים מהמועד שבו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב וכל עוד לא חלפו שלוש שנים מן המועד האמור. לשיטת מנהל מע"מ החברה לא עמדה גם בתנאים אלה והודעות הזיכוי הוצאו הרבה מעבר לזמנים הקבועים בתקנה.

משרדינו לא השלים עם  החלטת מנהל מע"מ ועמל על הכנת הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי. לפנים משורת הדין ובניסיון לחסוך מזמנם של כל המעורבים , פנה משרדנו למע"מ בכדי לקיים דיון נוסף תחת השם "שלב טרום הגשת ערעור". ראשית, נטען כי  החברה מעולם לא טענה כי הוצאת הודעות הזיכוי נבעו מחוב אבוד, הואיל והעבודה לא בוצעה ולא קיים כלפיה חוב או יתרה לתשלום. לפיכך, לא היה מקום לטענה החלופית של מנהל מע"מ באשר לחוב אבוד.

באשר לטענתו השנייה של מנהל מע"מ יודגש, כי לא הייתה מחלוקת בין הצדדים לגבי אי עמידה של החברה בתנאים הקבועים בהוראות לעניין הוצאת הודעת הזיכוי- אי רישום החשבונית המבוטלת בהודעת הזיכוי ואי החתמת הגוף הממשלתי על גבי תעודות הזיכוי. נטען כי מדובר בעניין טכני שניתן לתקנו באופן מיידי, שאם לא כן דרישת מע"מ תהווה התעשרות שלא כדין שכן חשבוניות המס הונפקו בטעות ולא התקבלה בגינן כל תמורה.

לאחר שנבחנו העובדות והסברי עו"ד בר-טוב, תוך ראיה כוללת של פעילות החברה והתמודדות עם הראיות בשטח, החליט מנהל מע"מ לקבל את הטענות ולבטל את השומה שהוצאה לחברה, בכפוף לתיקון חשבוניות הזיכוי בהתאם להוראות סעיף 23.

.חדשות ועדכונים

לחדשות ועדכונים נוספים לחץ כאן