.מיסוי פלילי מע"מ: קבלת טענת "הגנה מן הצדק" וביטול כתב אישום בעבירות מס

בפני בית משפט השלום בת"א הוגשה בקשה לביטול כתב אישום בגין עיוות ועינוי דין, הסתרת חומר חקירה וחשיפתו במועד מאוחר שגרם לפגיעה בהגנת הנאשים, והכל מכוח טענת "הגנה מן הצדק".

באותה פרשה, ארנון פרי והחברות פ.מ.מ בע"מ ומ.א.י.א בע"מ, אשר עיסוקן בענף הגרוטאות והמתכות (להלן: "המבקשים"), הואשמו בשורה של עבירות מס.

טענתם המרכזית של המבקשים הינה העדר גילוי נאות של חומר החקירה שהיה בידי התביעה מזה זמן רב ושיהוי בחשיפתו ומסירתו למבקשים לאחר 7 שנים מתחילת המשפט ובעיצומה של פרשת ההגנה. מדובר בחומר משמעותי להגנה וחשיפתו המאוחרת גרמה לנזק בלתי הפיך. לאור העובדה כי קו ההגנה נחשף לתביעה ולעדים, ניטען כי לא ניתן להגיע לתוצאה הרצויה מבחינת ההגנה גם אם העדים יחקרו פעם נוספת, מה גם שזיכרונם של העדים נפגם. עוד נטען, כי שמיעת העדים מחדש תביא להארכה המשפט ויש בכך עינוי דין, הוצאות נוספות לנאשמים והכבדה על כל המעורבים. לשיטת המבקשים השיהוי בגילוי המסמך ולאחר שהובהרו דברים בפרשיות האחרות מביא לתוצאה של אכיפה בררנית של הדין בין המבקשים למעורבים אחרים. המבקשים מצאו תנאי מסייע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובפסיקה המנחה של בית המשפט המחוזי בפרשת אליק דר שם נקבע כי "משפט בו ניתנה לנאשמים הגנה שלא על בסיס כל חומר החקירה, אינו בבחינת משפט הוגן".

מנגד, המאשימה שללה את טענות המבקשים ולשיטתה עמדה בכל הדרישות וניפקה במועד את כל מה שנדרשה והתבקשה. לשיטתה מדובר במספר הודעות שאינן בגדר "חומר חקירה" בתיק זה, אין להן השלכות למחלוקות נשוא תיק זה והן הועמדו לרשות ההגנה. טיעוני המבקשים  לעניין זה "אינם אוחזים מים". המאשימה אף ציינה כי ההודעות מופיעות ברשימת חומר החקירה שהועברה למבקשים. באשר לטענת אכיפה בררנית טענה המאשימה כי פעלה בסמכות וברשות שעה שהפעילה שיקול דעת ענייני, מאוזן ומידתי. 

בית המשפט פסק:

בית המשפט ציין כי המבקשים פנו מספר פעמים אל המאשימה לקבלת חומרי החקירה הנוספים ואף ציין את תגובת המאשימה כי לחומרים אותם הם מבקשים לצלם אין נגיעה ישירה לתיק זה. לאחר שבחן את הדברים מצא בית המשפט כי על פי כל הגיון היה מקום לחשוף באופן גורף את כל חומר החקירה ולהעמידו להגנה כבר בשלב הראשון, ובטרם ישיבו לכתב האישום. למבקשים זכות מקונית "לקבלת יומם בבית משפט" ולנהל את הגנתם כדבעי. העבודה כי חלק מחומר החקירה לא היה ידוע למבקשים מהווה בסיס עובדתי כי לא היו יכולים לממש את זכויותיהם. טענת המאשימה כי ההודעות הופיעו בחומר החקירה התבררה כנכונה אולם הנספח המצורף אליו אינו נושא תאריך עצמאי, כך גם לגבי יתר ההודעות. בית המשפט התייחס להצעת המאשימה לריפוי הפגם באמצעות  העדת  העדים פעם נוספת, ובשלב מתקדם של הדיון, וקבע כי  בפירוש יגרם למבקשים עינוי דין ופגיעה בהגנתם. בית המשפט קבע כי ללא קשר בקביעת חפותם או אשמתם של המבקשים, נפל פגם בהתנהלות המאשימה. ישנה פגיעה לא מבוטלת בתחושת הצדק וההגינות של הליך הפלילי- "פגיעה בדרישות היסוד שחייבות להתקיים ואי אפשר בלעדיהן בכל הליך פלילי ראוי לשמו שיש בו שמירה קפדנית ודקדקנית של זכויות הנאשמים כמצופה מכל שיטת משפט מסודרת, דמוקרטית החורטת על דגלה, לא רק לתפארת המליצה אלא גם הלכה למעשה את זכויות האזרח וחירותו, גם אם הפך מחשוד לנאשם". בית המשפט קבע כי לא ניתן לרפא את הפגם בשלב זה של הדיון.

בית המשפט הדגיש כי לא מצא כל זדון, דם רע או מחשבה פסולה בהתנהלות המאשימה, אלא כשל אנושי שניתן להבינו אך כשל שהביא לפגיעה בזכות היסוד העומדת מבקשים לשמירה על חזקת חפותם. בית המשפט קיבל את הבקשה, הורה על ביטולו של כתב האישום וזיכה את המבקשים מכל המיוחס להם.

ת"פ ( ת"א) 1183/04 מ"י מע"מ נתניה נ' פ.מ.מ בע"מ ואח', ניתן ביום 17.04.11 

.מיסוי אזרחי מס הכנסה: דחיית עדות של מפקח מס הכנסה לשעבר

בפני בית המשפט העליון הוגש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה את  טענותיו של יעקב גרינברג (להלן:"המערער") על שומות שהוצאו לו לשנים 2003-2004 ועל פסילת ספריו. למערער ארבעה מקורות הכנסה: הכנסה ממונית, הכנסה כימאי, הכנסות בגין השכרת יחידות דיור והכנסה מהשכרת דירות נופש. עיקר הערעור מופנה כנגד החלטת פקיד שומה אילת (להלן:"המשיב") לפסול את פנקסי המערער לגבי הכנסותיו מהפעלת מונית בשל חסר משמעותי בסרטי קופה. בהודעת שומה מפורטת ציין המשיב כי בשנת 2003 לא נמצאו סרטי קופה יומיים כנדרש לגבי מספר חודשים ובשנת 2004 לא נמצאו סרטי קופה כלל, מלבד ימים בודדים.

טענתו המרכזית של המערער הינה כי הסרטים היומיים של הקופה הרושמת לשנות המס שבמחלוקת הובאו על ידו לערן ויינשטיין, מי שעבד כמפקח במס הכנסה באותה תקופה (להלן: "המפקח"). המפקח החזיר למערער את סרטי הקופה לאחר שלא נמצא בהם כל חוסר. לטענתו, לאחר כחודש חוקרי מס הכנסה לקחו שוב את סרטי הקופה ואלה אבדו במשרדי פקיד השומה, ולכן קיים חוסר. החסר בסרטי הקופה שהביא לפסילת הספרים ולשומה לפי מיטב השפיטה לא נבדק בפסק הדין שבערעור, על אף התצהיר שניתן ע"י המפקח, לאחר שזה סיים את תפקידו במס הכנסה. המפקח הצהיר בתצהירו התומך כי קיבל מהמערער את כל סרטי הקופה היומית של המונית ללא חסר וכי אם היה חוסר בסרטי הקופה היה פוסל את ספרי המערער. בית המשפט המחוזי לא קיבל את עדותו של המפקח לאחר שבחקירתו הנגדית הוצג לו שידור שנעשה על ידו ממחשב מס הכנסה לפיו מדובר בהכנסה מספרים לא קבילים. עוד ציין בית המשפט כי המפקח אינו זוכר את עובדות המקרה, לא בדק את התכולה החשבונאית שנמסרה לו ואף לא ערך רישום של החומר שנמסר לו. כמו כן, דחה בית המשפט המחוזי את טענת המערער כי סרטי הקופה נתפסו בביתו לאחר שממסכי החיפוש עלה כי הם לא נתפסו כלל.

בית המשפט פסק:

בית המשפט קבע כי אין מקום להתפלא על כך שבית המשפט המחוזי דחה את עדות המפקח לטובת המערער ואת התצהיר שלא עסק רק בטענה כי קיבל את סרטי הקופה אלא עסק גם בעניינים נוספים – "דברים אלה בתצהיר של עובד ציבור שזה עתה פרש מתפקידו, מעוררים יותר מפליאה".

עוד נקבע כי אין ממש בתרעומת המערער על כך שבית המשפט המחוזי לא בחן את טענותיו בעניין פסילת ספריו. בית המשפט בחן את הראיות, אך לא קיבל את גרסתו לעניין החסר בסרטי הקופה. מדובר בממצא בעובדה אשר בית המשפט אינו  מתערב בו. לגבי פסילת ספריו של המערער בעניין שאר הכנסותיו נקבע כי מחומר הראיות עולה המסקנה כי המערער לא הקפיד על ניהול תקין של ספריו וגם כאן אין מקום להתערב, כפי שעשה בית המשפט המחוזי, בשומה לפי מיטב השפיטה שהוצאה לו, מה גם שלגביהן לא העלה המערער טענות של ממש לעניין אופי ניהול ספריו.

באשר לחישוב השומה בית המשפט לא מצא פסול בביסוסה על אומדנים שונים, תעריפי נסיעה של משרד התחבורה  ועל מידע חלקי שעלה מסרטי הקופה אשר אפשר לקבוע את הקילומטראז' שעברה המונית. המערער לא המציא ראיות מטעמו שאפשרו לבסס קביעה אחרת.

בית המשפט לא התערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי והערעור נדחה ברובו,  אך בהסכמת המשיב, ולפנים משורת הדין, הותר ניכוי הוצאות דלק נוספות וניכוי הוצאות של 15% ממחזור ההכנסות שנקבע למערער בגין השכרת יחידות דיור, וזאת לאור הגדלת ההכנסות לפי השומה שהוצאה לו.

ע"א ( עליון ) 1784/10 גרינברג נ' רשות המיסים- פקיד שומה אילת, ניתן ביום 24.03.11

.מיסוי אזרחי מע"מ: דחיית ערעור לאור אי תשלום מס שאינו במחלוקת

מע"מ תל אביב 3 (להלן: "המשיב") שלח שומת תשומות לרונן כהן- אטליז (להלן:"המערער") כי בשנים 2003-2004 קיזז תשומות מחשבוניות מס שלא כדין, וכי בשנים 2001-2002 לא הומצאו מסמכי הנהלת החשבונות ולכן לא ניתן ללמוד מי היו ספקי הבשר של העסק. בהתאם להודעת המשיב חויב העסק במס התשומות אשר לא הותר בניכוי. המערער הגיש ערעור לבית המשפט בגין השומה שהוצאה לו לשנים 2001-2004.

לאחר הגשת תצהירים וקביעת התיק להוכחות ביקש המשיב לדחות את הערעור לגבי שומת התשומות לשנים 2003-2004 וזאת על בסיס הרשעתו של יוסי כהן, אחיו של המערער, בניכוי תשומות שלא כדין, הואיל והנ"ל ניהל בפועל את העסק. באותה פרשה, הורשע יוסי כהן בשימוש ב-127 חשבוניות פיקטיביות בסך 2.2 מיליון ₪. בקשת המשיב למתן פסק דין חלקי ותשלום סכום המס כתנאי לשמיעת הערעור לגבי השנים 2001-2002 הסתמכה על סעיף 85 לחוק מע"מ (להלן: "החוק") הקובע: "אין להשיג או לערער לפי פרק זה אלא אם שולם המס שאינו שנוי במחלוקת". המערער טען, כי פסק הדין ניתן נגד אחיו, והמשיב הגיב כי יש לראות במערער כמי שהשאיל את שמו ואת תעודת הזהות שלו לאחיו, ואין באפשרותו להתנער מתוצאות פסק הדין ולטעון טענות שאינן מתיישבות עם ההרשעה.

המערער משך את הערעור לגבי השנים 2003-2004, ולאחר דחיות רבות הודיע לבית המשפט כי יש בדעתו לנהל את הערעור לגבי השנים 2001-2002. המערער ציין כי אין ביכולתו למלא את התנאי המקדמי הנדרש ע"י המשיב וכי מצבו הכספי הקשה אינו צריך להוות תנאי לשמיעת הערעור. המשיב ביקש את החלטת בית המשפט בעניין בקשתו לתשלום המס כתנאי לשמיעת הערעור.

בית המשפט פסק: 

בית המשפט ציין כי משנקבע בפסק הדין הפלילי, אשר הפך לפסק דין חלוט, כי החשבוניות נשוא השומות לשנים 2003-2004  נוכו שלא כדין,  קיים חוב שאינו שנוי במחלוקת כלפי המשיב. המערער חייב לשלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת כתנאי להמשך בירור הערעור לגבי שנות המס עליהם חלה החלטת המשיב באשר לשנים 2003-2004. הואיל והמערער הודיע באופן חד משמעי כי אין ביכולתו לשלם את חוב המס לאור מצבו הכלכלי הקשה, קבע בית המשפט כי אין ספק כי המערער לא ישלם את המס גם לגבי השנים 2001-2002 , במידה וישמע הערעור ויקבע כך.

בית המשפט קיבל את עמדת המשיב, על סמך ע"ש 1348/93 מנהל מע"מ נ' עידן מרכז סופרי קרית ארבע, כי אי חיוב המערער בתשלום המע"מ אשר אינו שנוי במחלוקת, יש בו משום מתן פרס למערער.

לאור האמור לעיל, בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי אין מקום לנהל דיון לגבי השנים 2001-2002 לגביהן הוצאה שומה וזאת מבלי ששולם המס שאינו שנוי במחלוקת.   

.מיסוי פלילי מס הכנסה ומע"מ: עבודות שירות לנאשם בעבירות מס חמורות בשל קושי ראייתי

כנגד יצחק כהן (להלן: "הנאשם") והחברות פאר ת"א כח אדם (1993) בע"מ  ויצחק כהן ובניו בע"מ (להלן:"הנאשמות") הוגש כתב אישום בגין שורת עבירות מס חמורות בניגוד לפקודת מס הכנסה וחוק מע"מ. כתב האישום ייחס לנאשמים, בין היתר, קיזוז מס תשומות בסך של כרבע מיליון ₪ באמצעות שימוש בחשבוניות  פיקטיביות וכן הכנה וקיום פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים.

הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום והתיק נקבע להוכחות. בטרם נשמעו דיוני הוכחות קרו נסיבות מצערות בתיק בהן 2 עדי תביעה מרכזיים (חוקרת מס הכנסה ורואה החשבון) נפטרו ואחד מעדי התביעה, נמלט והוכרז כעבריין נמלט ע"י בית המשפט. לאור נסיבות אלו הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן, הנאשמים יחזרו מכפירתם ועל הנאשם יוטל עונש מאסר של שישה חודשי מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות וקנס כספי. במסגרת הטיעונים לעונש עתרו הצדדים לאימוץ ההסדר ע"י בית המשפט.

ב"כ המאשימה ציינה כי הרקע שהוביל לקבלת הסדר הטיעון המקל הינם הנסיבות המצערות ויוצאות הדופן בתיק ועברו הנקי של הנאשם וזאת  מבלי לגרוע במדיניותה של המאשימה לפיה מעורבות בחשבוניות פיקטיביות הינה עבירה חמורה הדורשת ענישה מחמירה.

מנגד, ב"כ הנאשם, עו"ד עידו לוין,  ציין את הקשיים הראייתים בתיק ואת העובדה כי הוא מושתת על עד מדינה עם בעיות אמינות קשות. הנאשם, בן 66,  היה קבלן שלד אשר נקלע לקשיים כלכליים קשים עד אשר לא יכול היה לשלם לפועלים ולקבלני משנה. כמו כן, לנאשם לא נותרו כספים לשלם עבור שירותי הנהלת חשבונות ונגמר לו האשראי בבנק. לאור מצבו הקשה נאלץ הנאשם לפנות לשוק האפור לצורך קבלת הלוואות. בשנים האחרונות עבד הנאשם כשכיר בחברת בנייה עד אשר פוטר מעבודתו. לנאשם אין כל רכוש והוא חי מהיד אל הפה. עוד צוין, כי מצבו הרפואי של אשתו קשה מאוד והיא סובלת ממחלת הורטיגו. אם הנאשם סובלת ממחלת האלצהיימר והיא מתגוררת בבית אבות, והנאשם, בן יחיד, אחראי על טיפוליה ומגוריה, וחרד למצבה. בנו של הנאשם סובל ממחלת סכיזופרניה ומתגורר עם הוריו. הנאשם ומשפחתו מתגוררים בשכירות ופונו מספר פעמים מדירתם בשל אי עמידה בתשלומים.

לאור המצב הכלכלי הקשה עתר ב"כ הנאשם לאימוץ ההסדר וקנס מתון שהנאשם יוכל לעמוד בו.

בית משפט פסק:  

בית המשפט ציין כי החומרה הגלומה בביצוע עבירות מס בכלל וכגון אלה בהן הורשע הנאשם, הינה מן המפורסמות. כך גם את הצורך בהשתת ענישה מחמירה על כל רכיביה, להבהרת החומרה, להצבת גבולות והרתעת עבריינים. לטעמו של בית המשפט, בלא קיומו של הסדר הטיעון היה מקום להחמיר בעונשו  של הנאשם. בהתאם למתווה שנקבע בפסיקה, בקיומו של הסדר טיעון על בית המשפט לשים לנגד עיניו את עצם עריכתו, הנסיבות שהיוו רקע לגיבושו, נסיבותיו הספציפיות של התיק והכול תוך שחזקה על המאשימה האמונה על האינטרס הציבורי כי שקלה את סך כל השיקולים הראויים טרם עריכתו.

לאחר שבית המשפט בחן את הנסיבות שלחומרה, נסיבות שלקולא ואת הנסיבות לעריכת הסדר הטיעון (קושי ראייתי),  אושר הסדר הטיעון ונגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. לאור מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם בית המשפט עשה עימו  חסד וגזר עליו קנס כספי בסך 15,000 ₪ ב- 15 תשלומים שישולם בתום ריצוי עונש המאסר.

ת"פ (פ"ת) 3408/08 מ"י פרקליטות מחוז ת"א – מיסוי וכלכלה נ' כהן ואח', ניתן ביום 20.01.11

.חדשות ועדכונים

לחדשות ועדכונים נוספים לחץ כאן