.מיסוי פלילי מס הכנסה: ערעור המדינה על ביטול הרשעה בעבירות מס
ביטול של"צ והרשעת עו"ד בעבירות מס
בתאריך 15.07.10 החליט בית משפט השלום, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, לאמץ את המלצות התסקיר ולבטל את הרשעתו של עו"ד שלמה אביטן (להלן: "המשיב") . בית המשפט גזר המשיב של"צ בהיקף של 200 שעות תחת פיקוח שירות מבחן למשך שנה וזאת בגין ביצוע עבירות של אי הגשת דו"חות למס הכנסה בניגוד לסעיף 216 (4) לפקודת מס הכנסה. מכאן, ערעור המאשימה (להלן: "המערערת"), על ביטול הרשעת המשיב.
לטענת המערערת, עניינו של המשיב אינו בא בגדרי המבחנים שנקבעו בע"פ 2083/96 כתב נ' מ"י (הלן: "פרשת כתב"). לא מדובר במעידה חד פעמית אלא בהתנהלות עקבית ביחס לשתי שנות מס נפרדות. כמו כן, המשיב, לאורך כל המשפט, ניסה להתנער מאחריותו ורק לאחר שהורשע נטל אחריות על מעשיו. עוד נטען כי "לא הוכח כלל שההרשעה עלולה לפגוע באופן כלשהו בעתידו של המשיב, לא כל שכן פגיעה לא מידתית". בהיותו עו"ד נדרש ממנו סטנדרט התנהגות גבוה וביטול הרשעתו עלולה להתפרש כגישה המצדיקה הקלה עם ציבור עו"ד.
מנגד, ב"כ המשיב טען כי ביטול ההרשעה הינה תוצאה צודקת ואף מתחייבת מנסיבותיו של המשיב ויש להשאיר את החלטת בית משפט קמא. עוד הוסיף ב"כ המשיב כי אין חולק כי העבירות בוצעו ע"י המערער, אולם בראיה כוללת לא היה מלכתחילה מקום להעמידו לדין פלילי, לאחר שהדוחות, אומנם הוגשו באיחור, אך דו"ח אחד הוגש טרם הגשת כתב האישום והשני בעוד ההליכים מתקיימים (דו"ח לא מבוקר), וניתן היה לסיים את ההליך בקנס מנהלי.
בית המשפט פסק:
טענת ב"כ המערער בדבר שיקול הדעת שהיה לרשויות להימנע מנקיטת הליכים פליליים, עומדת בסתירה לקו ההגנה בו נקט המשיב בבית משפט קמא, לפיו האחריות למחדליו רובצת לפתחו של רוה"ח והוא אינו נושא באחריות- טענה שנדחתה בבית משפט קמא. בית המשפט קבע כי התייחסות המשיב משקפת "התנערות טוטאלית מהחובות המוטלות עליו כנישום כלפי רשות המס".
הימנעות מהרשעת נאשם בעבירות מס, מן הדין שתישמר למקרים חריגים וקיצוניים, אם בשל נסיבות אישיות מיוחדות ואם בשל נסיבות חריגות לקולא בפרטי המעשים והעבירות. בית המשפט קבע כי טעה בית משפט קמא שמצא נסיבות חריגות במשיב ובעבירות שנעברו על ידו.
עוד הוסיף בית המשפט כי, טעה בית משפט קמא בדבר הפגיעה הבלתי מידתית שתיווצר למשיב כתוצאה מהרשעתו, שכן- לא רק שלא הוכח במה תתבטא פגיעה שכזו בהמשך עיסוקו של המשיב כעו"ד, אלא שגם בית המשפט קמא לא הופנה להוראה שבדין המובילה למסקנה כזו.
דווקא היותו של המשיב עו"ד, האמון על הוראות החוק, היא המובילה להקפדת היתר הנדרשת בקביעת סטנדרט ההתנהגות המצופה מנישום, אזרח ונאשם.
לאור האמור לעיל, בית המשפט הרשיע את הנאשם וגזר עליו מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪.
עפ"ג ( ב"ש) 46741-08-10 מ"י נ' אביטן ואח' , ניתן ביום 13.12.12
.מיסוי פלילי מע"מ: הסיר מחדלים וקיבל 9 חודשים
זיגזג בהסרת מחדלים, לבסוף הסיר "וזכה" ל-9 חודשי מאסר
אמיר אבועבאד (להלן:"הנאשם") הורשע עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום אשר ייחסו לו עבירה של ניהול פנקסי חשבונות או רשומות בסטייה מהותית לפי סעיף 117(א)(7) לחוק מע"מ, וכן ביצוע 12 עבירות של ניכוי תשומות מבלי שיש לגביו מסמך במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, בניגוד לסעיף 117(ב)(5) לחוק וביצוע 6 עבירות של מסירת דו"ח הכולל ידיעה כוזבת במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק. כעולה מכתב האישום, בין יוני 2003 לינואר 2005 ניכה הנאשם מס תשומות בסך 189,368 ש"ח , באמצעות 12 חשבוניות פיקטיביות, וזאת מבלי שבוצעו העסקאות המפורטות בחשבוניות.
המאשימה חזרה בה מהסדר הטיעון הואיל והנאשם לא עמד בתשלום יתרת קרן המס שנקבעה בהסדר. הנאשם הציג שובר לפקודת המאשימה בסך 294,000 ₪, אולם שובר זה נבדק והתברר כי התשלום לא בוצע בפועל ובגינו הועלו חשדות לביצוע עבירות נוספות. בסופו של עניין, טרם שמיעת הטעונים לעונש הוסרו כל המחדלים לעניין קרן המס.
ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל (שלא יפחת משבעה חודשים), מאסר על תנאי וקנס, וזאת לאור חומרת העבירות, נסיבות ביצוען ומדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מס חמורות.
מנגד, ב"כ הנאשם הפנה להודאת הנאשם, גילו הצעיר בעת ביצוע העבירות (21), עברו הנקי ותמיכתו בפרנסת המשפחה. לבית המשפט הוצג מסמך מהמחלקה לשירותים חברתיים בעיריית רהט אשר מתאר את מצבו של הנאשם, מצבה הרפואי של האם ועזיבת אביו את הבית. הנאשם ציין כי הינו בן 30, אב לשלושה ילדים, אשר נפל קורבן בידי העבריים וכיום מתחיל דרך חדשה. כמו כן, ציין את המאמצים הרבים שעשה להסרת כל המחדלים בתיק.
בית המשפט פסק:
בית המשפט ציין את חומרת העבירות, מספרן, משך תקופת ביצוען וסכום המס נשוא כתב האישום. מדובר בעבירות טכניות ומהותיות ומתוך כוונה להתחמק מתשלום מס שבוצעו בתקופה של שלוש שנים. מדובר בניהול ספרים לקוי (תקבולים ותשלומים, הזמנות, חשבוניות מס ותיעוד חוץ), שחלקם לא נוהל ובחלקם נרשמו נתונים שאינם תואמים למציאות, וכתוצאה מכך נפסלו ספריו של הנאשם. בית המשפט ציין כי, עבירות של חשבוניות פיקטיביות נמנות בין עבירות המס החמורות, אשר בהן טמון אלמנט של מרמה. כמו כן לקח בית המשפט בחשבון את האופן השיטתי של ביצוע העבירות, אורך הזמן, התכנון והכוונה להרוויח כספים.
לאחר ששקל את טיעוני הצדדים, גזר בית המשפט על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 10,000 ₪.
ת"פ ( באר שבע) 2247/07 מ"י -מע"מ ב"ש נ' אבו עבאד, ניתן ביום 09.12.10
.מיסוי אזרחי מע"מ: סמכות מנהל מע"מ בפתיחת עסק
אין להסתיר ממנהל מע"מ את מהות העסק
לבית המשפט המחוזי הוגש "ערעור דחוף על החלטת רשות המיסים", בו נדחתה בקשתו של מיכאל הרמן (להלן: "המערער") ע"י מנהל מע"מ ת"א 3 (להלן: "המשיב"), לפתוח תיק עוסק מורשה במע"מ.
המערער טען שריצוי עונש המאסר שריצה מהווה תשלום חובו לחברה, וכי רשויות מע"מ אינן מאפשרות לו לפתוח דף חדש ולעבוד כאזרח הגון. לדבריו, הרשויות "מציקות" לו וממשיכות להטיל עליו עיקולים, ומעשי המשיב נוגדים את חוק יסוד: חופש העיסוק. עוד טען המשיב כי, אין לו מקור כספי להצגת ערבויות למע"מ והוא אינו רוצה לעבוד בצורה בלתי חוקית ללא פתיחת תיק במע"מ, שכן קיים חשש כי יופעל המאסר על תנאי שניתן כנגדו.
המשיב טען כי בקשת המערער נדחתה לאחר שלא הסביר איזה עסק ברצונו להקים, אופי העסק ומי יהיו הלקוחות, ובכך לא הניח את דעתו כי ברצונו להקים עסק. עוד נטען, כי המערער הורשע בעבירות חמורות בניגוד לחוק מע"מ (אי ניהול פנקסי חשבונות, אי הגשת דו"חות, אי רישום תקבולים וכן שימוש במרמה ותחבולה על מנת להתחמק מתשלום מס). כעולה מפסק הדין, המערער ניהל עסק מצליח שלא היה רשום ברשויות המס, גרף את הכנסותיו ונמנע מדיווח. חובו של המערער למע"מ עומד על סכום של למעלה מ- 470,000 ₪ והחוב הוא סופי ובר גבייה.
בית המשפט פסק:
סעיף 52 לחוק מע"מ קובע כי על מנת להירשם כעוסק במע"מ יש להניח דעתו של המנהל ולפרט את מהות העסק, מקורות המימון ולקוחות צפויים. מטרת סעיף52(ד) הינה, בין היתר, למנוע יצירת חובות חדשים. הואיל והמערער ענה למשיב כי, הוא מתכוון ל"גלגל מיליארדים" " ויחליט לבד איזה עסק אפתח וזה עניין שלי עם איזה אנשים אעבוד", קבע בית המשפט כי בנסיבות אלה יש לקבל את עמדת המשיב, שהמערער לא הניח את דעתו בדרך כלשהי כי ברצונו להקים עסק.
לעניין דרישת הערובות: בית המשפט קבע כי המערער הורשע בעבירות בניגוד לחוק מע"מ וטרם שילם את חוב המס נשוא כתב האישום, וכי אין כל קשר בין החוב האזרחי לבין העונש שהוטל על המערער בהליך הפלילי. המשיב היה רשאי לדרוש מהמערער ערובה כתנאי לרישומו כעוסק מורשה, אולם לאור מצבו הכלכלי הקשה של המערער, הרי שהטלת חובה להפקיד ערובה יש בה כדי למנוע באופן ברור וודאי את רישומו כעוסק, ולפיכך קבע בית המשפט כי במידה והמערער יעמוד בדרישות הפירוט כלפי המשיב, כבסיס להפעלת שיקול דעת מחדש, אין מקום לדרישת ערובה במקרה זה.
באשר לטענת המערער כי סירובו של המשיב לרשום אותו כעוסק מהווה הגבלה בחופש העיסוק, נקבע כי סירוב לרשום עוסק, תוך הפעלת שיקולים ראויים, אינו מהווה כשלעצמו משום הגבלה על חופש העיסוק ודינה של טענה זו להידחות.
עמ(ת"א) 31273-07/10 הרמן נ' מנהל מע"מ ת"א , ניתן ביום 13.12.10
.מיסוי אזרחי: איסור גביית חובות מס במקומות ציבורייים
לא ניתן לגבות מיסים במחסומים משטרתיים
האם רשות המיסים מוסמכת לגבות חובות מס במחסומי דרכים של משטרה? שאלה מרכזית זו הונחה בפני בג"צ, באמצעות האגודה לזכויות אזרח ואח', על רקע התנהלותה של רשות המיסים בשיתוף עם משטרת ישראל, במחסומי משטרה. אנשי רשות המיסים המתינו במחסומים ובדקו באמצעות תעודות זהות האם קיימים לנישומים חובות מס. במידה וישנן חובות, נדרשו החייבים לשלם את החוב לאלתר, אחרת רכבם יעוקל לצורך הבטחת תשלום החוב.
במסגרת העתירה נדרש בג"צ לבטל את הליכי הגבייה בשל אי חוקיותה ולאור הפגיעה הקשה בזכויות אדם מוגנות. מרבית מחסומי הגבייה מוקמו בשכונות פלסטיניות, כך שהרוב המוחלט הינם נהגים פלסטינים, דבר אשר מביא כתם קולקטיבי של עבריינות ועולה לכדי הפליה. לטענת העותרים, החייבים מעוכבים ללא הכנה מראש ונדרשים להמציא כספים באופן מיידי ונמנעת מהם האפשרות לטעון כנגד היווצרות החוב ולהליך הוגן, וזאת בנוסף לפגיעה בזכות החירות, פרטיות וחופש התנועה.
כמו כן, צוין כי מדובר בפעולות ללא הסמכה בחוק ומבלי לקיים את פסקת הגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (מעבר לסמכות לקבלת צו עיכוב יציאה מהארץ וכניסה לחצרים של סרבן מס לא ניתנה סמכות שבדין לבצע פעולות גבייה נוספות).יש לפרש את פקודת המיסים באופן דווקני המצמצם את פגיעתה האפשרית בזכויותיו ובקנינו של הפרט.
מנגד, לטענת היועמ"ש, וזאת לאחר שערך דיון בסוגית "הצטרפותם של גובי מס של רשות המיסיםושל המוסד לביטוח לאומי למחסומים משטרתיים", אין כל הגבלה עקרונית להמשך קיומה של המדיניות הקיימת, המעוגנת בהוראות הדין. אין גם מניעה שהשוטר במחסום ימסור לאחר מכן לנציג רשות המסים את מספר תעודת הזהות של נהג או נוסע פלוני, שכן אין מדובר במידע פרטי, ומשכך – לא חל עליו חוק הגנת הפרטיות. לטענת המדינה, אין כל דופי בסיוע של רשות שלטונית אחת לרעותה באכיפת הדין, ובנסיבות ענייננו – יש בה אף כדי לקדם ערכים ציבוריים ראויים של אכיפת שלטון חוק.
בית המשפט פסק:
כלל יסוד במשפט המנהלי ובשיטתנו המשפטית הינו כי הרשות המנהלית רשאית לפעול רק בתוך דל"ת אמות הסמכות שהוקנתה לה בחוק, והיא אינה מורשית לבצע פעולה שהיא לא הוסמכה במפורש לעשותה.
מדיניות גביית חובות מס וביטוח לאומי באמצעות עיכוב החייבים במחסומי שיטור שהוצבו לצורך מבצעי על ידי המשטרה, ועיקול רכבו של חייב שאינו משלם חובו במקום, מעוררת קשיים רבים. יש במדיניות זו כדי לפגוע פגיעה משמעותית באגד של זכויות יסוד, ובהן הזכות לכבוד, לפרטיות, לחופש תנועה; וכן הזכויות להליך הוגן, לטיעון ולגישה לערכאות.
אין חולק כי פקודת המסים (גביה) אינה מקנה סמכות מפורשת לגבות חובות ולעקל את רכבם של חייבים המעוכבים במחסומי שיטור. השאלה היא האם ניתן לראות בשורת הסמכויות שהפקודה מקנה – ובעיקרן הסמכות להיכנס לחצריו של החייב ולעקל את מיטלטליו המצויים שם – משום הסמכה מספקת גם כדי לעקל את רכבו של החייב המעוכב במחסום משטרתי, אשר נלמדת על דרך "קל וחומר"?
בית המשפט קבע כי יש לפרש סמכויות אכיפה פוגעניות המקנות לרשות כוח כפייה באופן מצמצם המחייב קיומה של הסמכה מפורשת. במקרים מעין אלה יש לעשות שימוש זהיר, אם בכלל, בפרשנויות מן הסוג של "קל וחומר" – במיוחד מקום בו קיים ספק האם אכן מדובר בסמכויות אכיפה הנגזרות ונלמדות מן הסמכות המקורית.
בג"צ קיבל ברב דעות את העתירה קבע כי גביית החובות פוגעת בזכויות בסיסיות, והורה לרשות המיסים להפסיק את הנוהג לגבות חובות מס באמצעות מחסומי משטרה או "מתקפות פתע" ברחוב ובקניונים.
בג"ץ 6824/07 ד"ר עאדל מנאע ואח' נ' רשות המיסים ואח' , ניתן ביום 20.12.10
חדשות ועדכונים
לחדשות ועדכונים נוספים לחץ כאן
|
