.מיסוי פלילי: קנס גבוה במקום מאסר ממושך בעבירות בניגוד לפקודת מס הכנסה ומע"מ

בנסיבות  חריגות ניתן לסטות מעונש של מאסר בפועל בעבירות מס חמורות תוך איזון הסטיה  ע"י הטלת קנס כספי גבוה שאי תשלומו יביא למאסר ממושך

לאחרונה גזר בית משפט השלום בחיפה על בעלים של עסק לעבודות שיש ומצבות 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בגין עבירות חמורות בניגוד לפקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף. כתב האישום התייחס לשנים 2003-2005, ומנה 4 אישומים: באישום הראשון- השמטת הכנסות מדו"חות שהוגשו למס הכנסה בסכום כולל של כ-  1,207,000 ₪. באישום השני- מסירת 29 ידיעות כוזבות במטרה להתחמק מתשלום מס. באישום השלישי- הסתרת פנקס שנדרש למוסרו והפרעה לאדם לבצע את המוטל עליו עפ"י חוק. באישום הרביעי- ניהול פנקסי חשבונות בסטייה מהותית.

בפני בית המשפט הוגש תסקיר שירות המבחן אשר פירט בהרחבה את תולדותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, אורח החיים העברייני שניהל הנאשם בעבר, שירותו הצבאי המלא, שימושו בסמים ועד להצלחתו בהליך הגמילה, שיקומו ועבודתו במסגרת נפגעי סמים. שירות המבחן המליץ לבית המשפט לאפשר לנאשם לרצות את עונשו בעבודות שירות וזאת בכדי להימנע מהתדרדרות רגשית ונפשית באם יבוא במגע עם אוכלוסיה עבריינית והחשש כי יחזור לשימוש בסמים.

הנאשם תיאר בהרחבה בפני בית המשפט את מצבו הקשה, הסביבה בה גדל ואת התמדתו בהליך השיקום שדורש כוחות עזים וכי ביצוע עבירות נשוא תיק זה נבעו מחסרון כלכלי ומניהול כושל של העסק.

ב"כ הנאשם הדגיש את ההבדל המהותי בין הכנסות הנאשם לרווחים ומצבו הכלכלי הקשה של הנאשם שבעקבותיו הוגשה ע"י רשות המיסים בקשה להכרזתו של הנאשם כפושט רגל.

המאשימה הדגישה את החומרה במעשי הנאשם ואת הצורך בהרתעה, את הנזק הכלכלי שהסב הנאשם במעשיו לניהול חיי כלכלה תקינים, העובדה כי המחדלים לא הוסרו, כאשר סכום קרן המס עומד על סך של 240,000 ₪ ובתוספת ריביות וקנסות מגיע הסכום לכדי 400,000 ₪. המאשימה  עתרה להטלת מאסר בפועל ארוך, מאסר מותנה וקנס מרתיע, תוך הצגת פסיקה ענפה.

בית המשפט פסק:

בית המשפט ציין את חומרתן של עבירות המס ואת מידת תוצאותיהן ההרסניות למשק, לכלכלה ולחברה וכי יש להבהיר לעברייני המס כי מעשיהם לא יפגעו רק בכיסם אלא גם בחירותם.

יחד עם זאת ציין בית המשפט כי המשטר הדמוקרטי דוגל גם בענישה אינדיבידואלית הדנה את האדם על מעשיו שלו ולא ניתן לקבוע כללים מבלי לפתוח פתח לחריגים שיוצאו מאותם כללים, בהתקיים נסיבות שיצדיקו זאת.

השאלה שעמדה לדיון בפני בית המשפט היא האם במקרה זה, כאשר אין עוררין על ביצוען של עבירות חמורות שדינן מאסר ממושך וקנס מרתיע, יש מקום לראותו כמקרה חריג המצדיק סטייה מנורמת הענישה הראויה והאם ניתן לאזן סטייה זו באמצעי ענישה נוספים שיכו בכיסו של הנאשם כדוגמת קנס מרתיע שאי תשלומו יביא למאסר ארוך.

בית המשפט סקר בהרחבה את מצבו של הנאשם אשר ניתמך בתסקיר שירות המבחן שהוגש בפניו, ובמיוחד: שיקומו הארוך של הנאשם, את העובדה כי אין ביכולתו של הנאשם לשלם את חובותיו ולפיכך רשות המיסים יזמה את הכרזתו כפושט רגל, את הודייתו של הנאשם בעובדות כתב האישום, את קבלת האחריות על מעשיו ועצם ביצוען.

במכלול השיקולים קבע בית המשפט, כי ניתן לסווג מקרה זה תחת אותם מקרים חריגים שניתן להטיל עליהם מאסר בדרך של עבודות שירות, תוך איזון בקנס גבוה וחלף מאסר ארוך וממושך, כך שהנאשם לא יצא נשכר מחטאיו וידע מדי יום שההזדמנות שניתנה לו בתיק זה משמעותה עבודה קשה במקום מאסר בפועל ופתיחת פתח של תקווה עבורו.

בית המשפט גזר על הנאשם מאסר בפועל למשך 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס כספי בסך 120,000 או 12 חודשי מאסר תמורתו שישולם ב- 40 תשלומים חודשיים.

הערת המערכת- בית המשפט היה מודע לעובדה כי לא הוסרו המחדלים בתיק ונתן משקל מכריע לסכנה של כליאת הנאשם בשלב זה של חייו העלולה לשלבו בשנית בעולם הפשע, ולמחוק בכך שנים רבות של שיקום ושל תועלת חברתית.

ת"פ 24872-09-09 מ"י ואגף המכס והמע"מ נ' ש.ב. ניתן ביום 8.6.2010.

.מיסוי פלילי: "איש השוקולד" נתפס ע"י חוקרי המכס

"איש השוקולד" נתפס במסלול הירוק

בתאריך 19.08.08 הגיע אדון מאירי מושיאשבילי ( להלן: "הנאשם") לישראל דרך נתב"ג כשהוא נושא עימו מטען לוואי. הנאשם עבר במסלול הירוק והוזמן לבדיקה ע"י חוקרי המכס. הנאשם טען כי הוא יועץ בתחום השוקולד אך בחזקתו  נמצאו מסמכים המעידים על עיסוק ביהלומים. בבדיקה שנערכה במטען הלוואי שלו נמצאו 171 יהלומים מלוטשים שערכם כ- 1,225,000 ₪.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של מעבר במסלולו ירוק, הברחת טובין עבירה לפי סעיף 211 (א)(1) לפקודת המכס, הטעיית פקיד מכס בפרט מסויים העלול לפגוע במילוי תפקידו עבירה לפי סעיף 212 (א)(9) לפקודת המכס וכן עבירה של השטת טובין שלא כדין לפי סעיף 7(א) לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש] תשל"ט- 1979 יחד עם סעיף 2 לצו פיקוח על היהלומים יבואן ויצואן תשל"ט-1979.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום ויעתרו במשותף למאסר על תנאי.

ב"כ המאשימה ציינה את ההודיה, חיסכון זמן שיפוטי, עבר נקי והעובדה כי הנאשם נענש מעצם העובדה שמחצית מן היהלומים שהוברחו חולטו ע"י המדינה. 

בית המשפט פסק:

בית המשפט מצא כי הסדר הטיעון ראוי וגזר על הנאשם מאסר על תנאי בלבד.

הערת המערכת- אין חיוב במיסים על יבוא יהלומים ולמעשה חומרת העבירה הינה בהברחה וההטעיה של פקיד המכס ובעובדה כי לנאשם לא היה רישיון לעיסוק בתחום היהלומים. לחילוט מחצית  מן היהלומים, בהליך אחר, ניתן משקל מכריע שהביא להסדר טיעון מקל.

ת"פ 1945-09 מ"י בית המכס נתב"ג נ' מושיאשבילי. ניתן ביום 15.6.2010.

.מיסוי אזרחי: ניכוי תשומות בעסקה עתידית

אין תוכנית מוגדרת -אין ניכוי תשומות

חשבת לקדם יוזמה עסקית או להקים פרויקט ושכרת שירותים של ספקים שונים ומגוונים – אל תתפלא אם מע"מ לא יתיר לך לנכות מס תשומות בגין החשבוניות שהוצאו לך ע"י נותני השירותים. על מנת שיתירו לך לנכות את מס התשומות עלייך להכין "תוכנית עסקית מוגדרת, מגובשת" ולהצביע על הסתברות גבוהה שהתשומות שנרכשו ישמשו בעסקה עתידית חייבת במס. עניין זה נדון  ע"י בית המשפט העליון בשתי הלכות, הן בע"א 1651/08 חברת צביון בע"מ (להלן:"צביון") והן בע"א 891/08 אי די אר איטום ובנייה (להלן:"אי.די.אר").

בעניין צביון קבע בית משפט העליון כי כאשר מדובר בהוצאות להקמת מרכזי נופש באתרים שונים במדינות הים התיכון וכאשר בסופו של עניין לא הוקם הפרויקט, יש הצדקה לאי ההכרה במע"מ ששולם ע"י צביון לספקים השונים שנשכרו לצורך הקמת הפרויקט. בעניינה של אי.די.אר אסר בית המשפט העליון על קיזוז מע"מ בגין רכישת דירות שנרכשו ע"י קבלן איטום שרכש את הדירות מקבלן  לאור אי יכולתו של הקבלן לשלם לקבלן האיטום את שכר עבודתו.

בית משפט העליון הכריע בשאלה של ניכוי מס תשומות בעסקה עתידית ע"י שבחן את הנושא בשתי שלבים.

בשלב הראשון קבע בית משפט העליון כי סעיף 41 לחוק מס ערך מוסף תשל"ו-1965 (להלן: "החוק") הקובע לאמור: "אין לנכות מס תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס" חל גם על תשומות אשר עשויות לשמש בעסקה עתידית חייבת במס.

בשלב השני בחן בית המשפט העליון  מהי נקודת המבט הראויה לבחינתה של עסקה עתידית לצורך ניכוי תשומות וקבע, כי הבדיקה צריכה להיעשות על פי מבחן הסתברותי להתממשות עסקה מנקודת מבט אובייקטיבית. בהתאם למבחן זה יש להתמקד בסיכויי יציאתה של העסקה העתידית אל הפועל ולא בכוונותיו או הערכותיו של העוסק, וזאת  גם בנסיבות של פגיעה בתמריץ לפעילות עסקית ויזמות חדשה.

לצורך בדיקת ההסתברות לקיומה של עסקה עתידית קבע בית המשפט מספר מבחני עזר, אשר אינם מהווים רשימה סגורה, ואינם מהווים מבחן מכריע, אלא כמכלול הם אמורים לסייע למע"מ ו/או בית המשפט:

1. קיומה של תכנית עסקית סבירה שאיננה ספקולטיבית: ככל שלעוסק תוכנית עסקית מגובשת, כך גוברים הסיכויים להתממשותה של עסקה ויש להתיר את מס התשומות.
2. קיומה של תשתית ארגונית מפותחת ויציבה: ככל שלעוסק יש תשתית לפעילות עסקית, אזי גובר הסיכוי להוצאה לפועל של עסקה חייבת במס.
3. מהות העסק או אופי העיסוק: יש להשוות את התוכנית העסקית של העוסק לתוכניות עסקיות מקובלות ועל יסוד זה להכריע האם מדובר בתוכנית מגובשת לשימוש עסקי.
4. מרכיב הזמן: מן המועד המשוער להתממשות עסקה ניתן ללמוד על הסבירות להתממשותה בפועל.
5. בחינת מקצועיותו ובקיאותו של מבקש הניכוי בתחום העיסוק הרלוונטי: ככל שהקשר בין העוסק לבין העסקה העתידית הדוק יותר, כן גוברים סיכויי יציאתה אל הפועל.
6. יכולת תזרימית (הון עצמי/ מימון חיצוני): בחינה של היכולת התזרימית של העוסק בהשוואה לעלויות הנדרשות ליציאת עסקה אל הפועל.
7.  התקדמות: מידת ההתקדמות הקיימת בהליך ובחינת כמות התשומות אשר נרכשו.
8. מבחן העל : מבחן מכלול הנסיבות ממנו יכולה ללמוד רשות המס על ההסתברות הריאלית והאובייקטיבית להתממשות העסקה החייבת.

ע"א 1651/08  צביון בע"מ נ' ממונה מע"מ. ניתן ביום 4.5.2010.

ע"א 891/08 אי.די.אר איטום ובנייה נ' מע"מ. ניתן ביום 13.7.2010

.חדשות ועדכונים

לחדשות ועדכונים נוספים לחץ כאן